|
|
Page:12
לתערוכה . אני מעדיף שלא לדבר על ביקורת . זה ברור שאם אני מציג משאבת נפט גולמי , כבן אדם שחי ונושם וקורא עיתונים ויודע איפה העולם נמצא , אז יש לזה משמעות . זה דבר ברור . ברור שאני לא אומר בזה : יש לכם קדילאק , סעו ותיהנו ממנר . ובכל זאת , יכולות להיות משמעויות רבות לכל דבר , עבור כל מיני סוגים של קהלים . נפט לא חייב לסמל חמדנות . וחוץ מזה , מה רע שיש שעון צלילה ל 500 מטר , וגייפ יפה , מה רע בזה . " ? - וטתרת כמו ברית הדמים וכוי ? " גם כותרת כמו ב ר י ת דמים יכולה להיות במשמעות ילדותית ומשעשעת . אני והחבר שלי , יורם נדלר , עקצנו בכיתה ד את האצבע וכרתנו ברית דמים . אז האם הכותרות עושות את התחושה שיש כאן ביקורת , או העבודות עצמן ? אין לי שום סוד . אבל אני לא שופט מה טוב ומה רע . וזה לא משנה לקהל שבא לראות את הפסלים , מי אני באופן אישי ומה הביקורת שלי . לפני עשרים שנה דיברתי פוליטיקה . מלחמת לבנון הייתה מלחמה בוטה בצורה קיצונית , אז אמרתי דברים בוטים . לא חשבתי אז שעמדה על אהבה ושלום היא רלוונטית . אמרתי דברים פשוטים . היום לא מעניין אותי להגיד דברים פשוטים וישירים ברמה שיפוטית . חוץ מזה שיש אמנים שזה מרחב המחיה שלהם , זה מה שהם עושים , ואני לא רוצה להיכנס להם למרחב המחיה . גם לא מעניין אותי להגיד דברים שכבר נאמרו . מעניין אותי לעשות פסלים " . - איזו פרשנות אחרת , חופשייה מפוליטיקה , יכולה להיות לתערוכה הזאת ? ימי יודע ? אולי בכלל מדובר בעולם פנימי שלי , בפיסול אגוצנטרי לגמרי , שלא קשור למלחמות , לפוליטיקה , לכדור הארץ , לאקולוגיה , לפיגועים או לנפט . הכול נתון לפרשנויות " . - איך זה לעבוד בתוך הסטודיו הקטן והצפוף הזה ? " אני אוהב את הסטודיו הזה . אבל הייתי מעדיף לאפשר לכל אובייקט הרבה מקום . לעשות עבודה גדולה , דברים גדולים מלאים נוכחות , אבל בלי שריר " . ואם בעניין שרירים מדובר , ראוי להזכיר את הפסל המפואר ממזרח כחול לזריחה שהוצג במשך עשר שנים כמעט בקומת הכניסה של קניון רמת אביב . "הפסל שעשיתי הושמד על ידי האחראים על תפעול ה 7 ןניון לארור שטענו שזכותם לעשות זאת . הם פשוט ניסרו את הפסל וחתכו אותו לחתיכות , בניגוד לזכויות יוצרים ולזכות המוסרית שיש לי על הפסל . " להשמיד יצירת אמנות !? ... ולמרות כל הלבטים האלה הוא ממשיך לעבוד גם מחוץ לסצנה האמנותית המוגנת , בשיתוף פעולה עם גופים מסחריים , בעלי אינטרסים הזרים לאלה של קנג 1 ור . בעבר בנה פסל גדול ממדים באמסטרדם , ועכשיו הוא עובד על פרויקט עם עיריית חולון להקמת פסל בשם המקק שנכנס לו גו ק , על פי ספרה של דבורה עומר במסגרת "גן סיפור . " " יוצא לי לחשוב הרבה על העניין הזה , אם לקחת פרויקט או לא , ומתי לקחת . ולפעמים אני מסכים לעשות את הפרויקטים האלה גם אם הם יכולים להיות עינוי , ותמיד יהיו כרוכים בהם דברים שלא לפי רוחו של האמן . יש המון אילוצים מסביב , למרות הרצון הטוב של כל הצדדים . כי העבודה עצמה תמיד בסוף מסבכת את העניינים . פתאום מישהו כועס שאתה שורט לו את השיש או את הרצפה . יש אמנים שחושבים שהמחיר הזה גבוה מכדי לשלם אותו , אבל אני חושב שבלי הניסיון הזה פסל לא יכול לפתח שפה של פסלי חוץ " . - והתערוכה הזאת מצליחה לשקף את הפרספקטיבה הטובה ביותר עד כה של ההתפתחות שלך כאמן , את כל הסמלים והאלמנטים הקבועים שלך ? " אני לא מסתכל עליה דווקא ככה . אני רואה אותה בתערוכה ערוכה בקפידה רבה . לא באתי וזרקתי לתוכה את כל מה שהיה לי להציג . אבל היא כן ממשיכה איזשהו קו שלי . אין לי סמלים . האלמנטים שלי הם נפח וצורה . הדרכים שבהן אני כולא נפח בצורות שונות . וגם כאן אני ממשיך לעסוק בשבירות , בארעיות , בכובד , בקלות . במה בא קודם ובמה שבא אחר כך . גם את העבודות שכבר היו לי קודם , ניקיתי ושכללתי בעבודה קשה . קפלים על גבי קפלים שבסוף גיהצתי כך שייצא משהו חלק וישר . את הפרטים שהשמטתי מהתערוכה הנוכחית השארתי בקטלוג . כך שמבחינתי צריך להסתכל על התערוכה הזאת בצורה שלמה יחד עם עיון בקטלוג , בדיוק כמו שפסיכולוג טוב מקשיב גם למה שלא נאמר " . - אתה כבר קרוב לתחושה של שלמות עם התערוכה הזאת רגע לפני שהיא עומדת , בציפייה דרוכה לתגובות שיבואו ? " לא ממש . כרגע אני בעבודה מהסוג הזה שיש לה לוח זמנים לחוץ . מצד שני , כמו כל רוכב אופנוע , ככל שיותר מהר , ככה יותר שקט . אני עדיין עובד ומכניס , D ^ r \ \ ? m פרטים מסוימים . ויש החלטות של הרגע האחרון שמשמעותן ניפוי ודיוק , אך גם בהיעדרם של פרטים אלה תמציתם נוכחת בתערוכה ? " . צביקה קנטור ( למעלה ) " צמצום מרחב ההיסוס , 2006-2000 , " פיברגלס ותאורה , 1 . 9 x 1 . 2 x 1 . 6 מי ( למסה ) " קונצרס משומן מנוגן בצייתנות עיוורת , 2006-2000 , " \ 1 ץ ואלומיני 1 ם , 4 . 5 x . 51 x 3 מי צילום : מידד סוכובולםק 1
|
|