sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:3

של הקריאה . אין ספק שהבעייתיות של חיבור בין דת לבין דמויות עירומות חילוניות ולא קדושות גלומה בדת היהודית ובאיסלם במידה רבה יותר , אך גם לנוצרים אדוקים המוכנים לראות את ישו בעירום כמעט מלא לא קל לקבל סוג כזה של קישור . דקיץי משתמשת בחומרי תרמת , כמו ספרי קודש ובטקסט שהוא מעין תפילה לאלוהי , ומחברת אותם אל העשייה האמנותית שלה כהכרח להבהרת המסר שלה : כל בני האדם באשר הם , בהיותם עירומים וחסרי כבלי למש , יזכו לרגע של רוחניות נעלה יותר ויתחברו לפנימיותם . בראיון שערכתי עמה בימי הפתיחה של הביינאלה אומרת דניצה כי עבודתה זו ששמה , Surround היא המשך טבעי לעיסוק שלה בשאלות של זהות ברמה האישית , הפסיטלוגית , החברתית , התרמתית , הגיאוגרפית והפוליטית : "כאשר פנה אליי האוצר , דן קמרון , וביקש ממני להכין עמדה לביינאלה שנושאה יצדק פואטי ; חשבתי רמת על הנושא , וכך הגעתי לעמדה הנוכחית . " עמדות קודמות של דניצה דוגמת "א-קפלה " התפילה , " מסבירות את הקשר הישיר שהיא מוצאת בין דת , זהות ואמנות עכשווית . היא מוסיפה וטוענת כי אינה רואה שום ניגוד בין קריאה בספרי דת לבין היותם של הקוראים עירומים בזמן הקריאה . להפך - העירום שלהם מאפשר להם להיות נקיים מכל כסות או בגד העלולים להוות מעין הפרעה לקשר הרוחני האמיץ המתהווה בזמן הקריאה בין הכתוב לבין ההתכוונות הפנימית . בתהליך עמדתה חיפשה האמנית אנשים בני דתות שונות , שכן היה זה משמעותי מאוד עמרה שהמשתתפים יקראו בשפת אמם . לא היה קשה למצוא את האנשים כיוון שהיא חיה ויוצרת בסריימ ובדיסלדורף היא ביקשה מכל אחד מהם לבחור קטע גוקסגו משמעותי לגביו מתוך ספר קדוש המייצג את השתייכותו הדתית , ולקרוא אותו בשפת אמו . המשתתפים בפרויקט אינם דתיים במובן הצר של המלה . אך התברר שלמרות היותם חילוניים בארץ זרה כמו גרמניה , הם הסכימו לשתף פעולה בקריאת ג 1 קסג 1 דתי , מה שמוכיח , אולי , שהריחוק מהמקום שהוא ארצך-מולדתך מקרב אותך אל מקורות תרמתך / דתך יותר מאשר הנוכחות הפיזית במקום . מנקודת מבט אחרת על העבודה אפשר לראות את הדמיון בין בני אנוש בהיותם בלא כסות , בלא תלבושת מסורתית מקובלת ובלא נוכחות של מבנה קדוש של דת מסוימת . עובדת היותם שם יחדיו , שווים ועירומים כביום היוולדם , מקרבת אותם רוחנית זה לזה , חרף השוני באמונתם הדתית , בשפתם ובמינם , הספר מאחד אותם . בעצם נוכחותם במעגל הם מבטלים את הגבולות שבגללם מגיעים אנשים למצבים של שנאה ושל אלימות הדדית . כאן הם שווים , קרובים ומקשיבים זה לזה זה נראה לי כחזון אחרית הימים , אבל אולי האמנות של היום היא הדת של המחר . אפשר שבכוחה למחוק גמלות ולהציב מטרות המאתרות את הקהילה האנושית , ולא מפלגות אותה . אולי על כן מעידה האמנית על עצמה שאינה משתייכת לאף אחת מן הדתות . אין ספק שעמדת הווידיאו של דניצה דקיץי מפתיעה ביופייה ובקסם שחש הצופה בהיותו שכוב אפרקדן בעלטה , צופה במעגל החיים של שבע דמויות . הרגע היפה ההוא מעורר מחשבה : האם האמנות פוגעת בכבוד האלוהות או מכבדת אותה בנוכחותה ? במסגד איה סופיה הוצגו מספר לא מבוטל של יצירות אמנות עכשווית . 1 למה פה ? הייתה השאלה הראשונה שנשאלה עם הכניסה לקומת Csorgo Attila , Semi-space , 2001 . B & W dome photograph of fiberglass hemisphere . Lens , revolving parts , fiberglass , . DC adapter . Courtesy of La Fresnoy Studio national des arts contemporains , Tourcoing

טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help