sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:7

הקדמה בספר זה כונסו הפיוטים של יוסי בן יוסי . כיוון שפייטן זה הקדום , עדיין לא נהג לחתום שמו באקרוסטיכון , על כן פיוטיו צריכים ראיה שהוא חיברם , ודבר זה נדון במבוא . הפיוטים שהובאו כאן , והם ארבעה עשר במספר , מהם שיש עליהם ראיה מספקת שהוא חיברם , ומהם שהראיה עליהם אינה מספקת , אבל יש סברה לומר שהוא מחברם ; אלה המיוחסים לו מספק ניתנו במדור לעצמם . עמהם הובא בסופם הפיוט 'אכרעה ואברכה , ' שיש כמה סימנים המפקיעים אותו מבעלותו של יוסי בן יוםי , אבל הבאתיו משום שרשומים בו לשונות הפתיחה של העבודות שלו . לא הבאתי כאן את הפיוטים שאמנם יש עליהם עדות שהם ליוסי בן יוסי , אלא שהעדות נראתה מפוקפקת בעיני החוקרים , וגם הסברה מתנגדת ליחסם אליו . תכלית הפירוש לבאר את משמעות דברי הפייטן . כיון שדבריו מיוסדים על התורה שבכתב ועל התורה שבעל פה , ציינתי את מראי המקומות לדבריו , במקרא ובדברי תנאים ואמוראים בני ארץ ישראל , שכן פייטן זה ארץ ישראלי היה , ועניין זיקתו אל התלמוד הירושלמי נתבאר אף הוא במבוא בארוכה . מקצת מפיוטיו , מלכיות , זכרונות ושופרות והסליחה 'אמנם אשמינו עצמו מספר , ' כבר נתפרשו במחזורים על ידי פרשנים קדמונים ואחרונים . וכל מקום שפירשתי על פיהם קראתי את שמם על דבריהם . מקום שדברי הפייטן מיוסדים על פסוק או על מאמר חז"ל , לא אמרתי די בציון מראה המקום אלא הבאתי את הדברים כלשונם . אופן זה נראה כמאריך את הפירוש , אבל הוא מקצר על הקורא את עיונו , ופוטרו מלבקש את המסומן בספרים . ועוד טעם אחר הביאני לזה , שפעמים הרבה יוצא מלשון הדברים המובאים איזה לימוד על דברי הפיוט . צורות התיבות של הפיוטים הבאתי ככתיבן בכתב היר , שממנו העתקתי כל פיוט , שעל פי הרוב מלא הוא . אבל ניקרתי את התיבות דרך כלל כמקובל לפי חוקי הדקדוק . שמרתי על הכתיב של כתבי היד לצורך חוקרי הלשון העברית , שעניין להם בכתיב התיבות שהיה נוהג בדורות קדמונים . אבל מי שיבוא להעתיק את השירים לספרי לימוד ולספרי אסופות , ראוי שיעתיקם לפי הכתיב החסר , כמקובל בכתבים המנוקדים . אך יש תיבות בכתבי היד , שהעתקתי את הפיוטים מהם , והן מנוקדות שלא כמקובל בדקדוק , וניקודן מורה על אופן קריאה מיוחד שנשתנה כנראה מחמת המקצב . אותן התיבות הנחתי בניקודן בכתב היד , והן בעיקר צורות מלעיל של מפסיק ובאו שלא במפסיק , כגון : ונועצו ( אזכיר גבורות , שו י , ( 76 בבכי ( שם , שר ( 137 וכיו"ב . שורות השירים מחולקות לארבע צלעיות , וריווח בין הצלעיות . כך נחלקות השורות מתוכן ,

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help