|
|
Page:10
כפעולת תרגום ממדיום אחד למשנהו ? הפיתוי 'לתקן' את הנוסח הצרפתי , על ידי התאמתו , כביכול , לשפה העברית , נדחה על הסף . יש להבהיר - שפתו של מלרמה היא לכאורה טבעית , 4 מדוברת ואפילו בנאלית , אלא שהוא תבע מעצמו נאמנות עיקשת לעקרונות הכתיבה שלו , המציבים בראש סולם העדיפויות התחוללות ? לעולם לא מעשה מוגמר או אמירה נחרצת . כשם שההד - הצל - האדוות - אינם תופעות הניתנות להפרדה מגורמיהן ולא כל שכן מן הסביבה שבה הן משפיעות על תפישותינו , מן הראוי שגם התהיות וריבוי צורות ההתבוננות יהיו חלק בלתי נפרד מן הדינמיקה של הכתיבה והקריאה ומן האפקט הפואטי שלהן . לתכלית זו ניסה מלרמה להמציא אמצעים לשוניים הולמים , ובאוקטובר 1864 כתב להנרי קזאליס : [ ... ] אני ממציא שפה שחייבת לנבוע מפואטיקה חדשה לחלוטין , שאותה יכול אני להגדיר במילים ספורות אלה : לצייר לא את הדבר עצמו אלא את הרושם שהוא יוצר . בהתאם לעקרון זה , שירה אמורה להיכתב לא ממילים , אלא מכוונות , וכל אמירה צריכה 5 להימחק נוכח הרגש המתאים לה . כיצד מחולל אפוא מלרמה את הדינמיקה בכתיבתו ? הדבר כרוך בראש וראשונה בעיבוי הטקסט , תוך העדפת סמלים עתירי משמעות , מונחים מרובי רבדים וארכאיזמים לשוניים , כשהרב משמעיות , שהיא פועל יוצא מן העושר הסוגסטיבי , מבוכרת תמיד על הדלות הישירה של החד משמעיות . אמצעי . 4 להרחבה ראי : Jacques Scherer , Grammairede Mallarme , ( Paris : . Nizet , 1977 ) , p . 235 Stephane Mallarme , Correspondances Completes , ( Paris : Gallimard . 5 . [ 1995 ]) , p . 137 קשה להבין אמירה זו על רקע אמירה סותרת ומאוחרת יותר , שמייחס ולרי למלרמה ו "שירים לא עושים מרעיונות , אלא ממילים . " האם הסתירה נובעת משינוי בטעמו של מלרמה , או שהיא משקפת את הבעייתיות שבהכרעה בין שתי העמדות ולפיכך את הרצון להתמקם משני עברי הקרום הדק , המפריד מאחה את שתיהן ?
|
|