|
|
Page:10
לבנות ולהבנות בה ארכיטקטורה בשירות האדם ספר זה הוא ספר על האדריכל שמואל מסטצ'קין ויצירתו . " בית שגומר את תפקידו — צריך להיעלם , " היה חוזר ואומר מסטצ'קין ובכך ביקש להדגיש את אופי יצירתו האדריכלית : מי שמאמין בארכיטקטורה צריך להוכיח עצמו מרוחק מן ההיבריס של בוני בניינים . מסטצ'קין ביקש לברוא ארכיטקטורה הומניסטית שבמרכזה עומד האדם , לא ארכיטקטורה הבונה את מגדל בבל ונכנעת לפולחני שווא , אלא כזו הבונה בתים שיכבדו את האנשים החיים בהם , הקשובים לצורכיהם . היופי באמנות התכנון מזמין פשטות , פרספקטיבה ורגישות . דיאלוג וראייה רחבה . שמוליק מסטצ'קין היה אדריכל מחויב , מעורב , מאמין בצמיחתה של אדריכלות המהווה חלק מתיקון חברתי , מבניין הארץ . לכן קשר עצמו עם הקיבוץ ועם מפעלי חינוך ותרבות . יצירתו פותחת לנו פתח להבנת תופעות עומק בבניין ישראל ובארכיטקטורה של הקיבוץ . דרך יצירתו ניתן להשקיף על המקורות ועל החלומות של הקיבוץ ושל המודרניזם הישראלי . הבית , הרחוב , הגן , אינם הפשטות . אינם תיאוריות . הם ביטוי לאפשרויות המתגלמות בחומר . לכן עיקרו של הספר הוא בשילובן של התמונות שהוא מביא , יחד עם דבריו של שמואל מסטצ'קין . זהו אלבום המכיל תצלומי יצירות שנבנו , תוכניות אדריכליות , וגם צילומים המשקפים משהו מהמציאות שלתוכה קמו היצירות הללו . הוא מספר על המתכננים , הבנאים , הגננים , הצרכנים והאמנים ; על המקורות ופרשות הדרכים בפניהם ניצבו בוני ומקימי היישוב בארץ ו ; על הקהילות שביקשו ברית עם מתכננים י ! על חזונן ; על בניין שנעשה תוך כדי עימות ביטחוני פוצע וכואב המביא חורבן . התמונות והתוכניות , הקטעים ההיסטוריים ולבטי הבנייה , מוגשים לקוראים מתוך כוונה לשתפם בשיחה הנמשכת על דיוקנה ועיצוב דמותה של מדינת ישראל .
|
|
|