|
|
Page:11
נחשבה לבנון לפרוות קיצונית ביחסה לישראל ולשבויים שנפלו בידיה . שמונה שבויים ישראלים נפלו בידי הלבנונים , חמישה מהם , כאמור , עוד לפני המלחמה , גיבורי הסיפור של השבי בלבנון , לבד מהחמישה עצמם , הם ההורים ובני המשפחות שנשאו בעול אי הוודאות לגורל השבויים , ושלושה אנשים שעמדו בחזית הסיוע לחמישה . האנשים היו עורך הדין אהרון חוטר ישי , הפושע הלבנוני אבו חודור והיהודי הלבנוני יוסף סנה , בעל פנסיון "ספיר" ברובע היהודי של ביירות . תיעוד הפרשה נשען על אוספים פרטיים של כתובים מקוריים ששרדו ונאצרו בידי כמה ממשפחות השבויים וכן על מסמכים שאותרו בארכיונים . לא כל ה"שותפים" לפרשה , השבויים ומשפחותיהם , שמרו במרוצת השנים על נכסיהם הכתובים , עניין של תודעה היסטורית . רוב החומר נשמר ברשות שתי משפחות , יהודאי וגביש . חומר אחר אבד בנסיבות הזמן . אברהם ענבי סיפר , שבמהלך העברתם של החמישה מהכלא לקראת שחרורם בראש הנקרה הוא כרך את חפציו בתוך מעיל רחצה ורק בשובו לארץ גילה שהמעיל נגנב ממנו על תוכנו , ועמו אבדו כל המכתבים , התמונות והמזכרות שצבר בכלא . שחזורה של הפרשה נשען , אפוא , בראש ובראשונה , על מידע ששרד בכתב רק ברשות חלק מהמעורבים . כתוצאה מכך , יש מעט חוסר איזון בתיאור הפרשה , כשאחרים מהמשתתפים נזכרים בסיפור ביתר תכיפות לעומת אחרים . יומן יהודה יהוד 1 < י , sx
|
|