sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

אין בריבוי שסעים כשלעצמו כדי להעיד על עוצמת הניגודים בחברה , אשר פוגמת בלכידותה . ניתן אף לטעון שקיום של שסעים רבים הצולבים זה את זה מרכך את הניגודים החברתיים , שכן לסכסוכים החברתיים אין מוקד מרכזי אחד שיש בו כדי להבליט את הסכסוך ולגרום בדרך זו להחמרתו . על פי טיעון זה דווקא בחפיפה בין שסעים שונים יש כדי להחריף ניגודים , שכן במקום שסעים חד ממדיים מבודדים זה מזה אנו מקבלים למשל שסע לאומי דתי מרכזי ורב ממדי שמרכיביו מזינים אחד את רעהו . בחינה אמפירית של היחס בין שסעים חברתיים חופפים או צולבים ובין חריפותם של קונפליקטים חברתיים , אינה יכולה להיות מנותקת מהנסיבות ההיסטוריות ומהתנאים החברתיים הייחודיים של החברה באותה עת . נסיבות היסטוריות מסוימות יכולות למשל לתרום לכך שקבוצות חברתיות המצויות במצוקה קיצונית יגלו פסיביות שמקורה בהשלמה עם הסדר החברתי הקיים . יתר על כן , אותן קבוצות עשויות להתקומם נגד הסדר החברתי דווקא כאשר חל שיפור יחסי במצבן . שכיחותן או נדירותן של תופעות מסוג זה או אחר תלויה גם במידה רבה בסמכותו ובעוצמתו של המרכז התרבותי והפוליטי של החברה . 'המרכז' מתבטא במוסדות פוליטיים , כלכליים ותרבותיים מצד אחד , ובאליטות המאיישות אותו מהצד האחר . החברה הישראלית , כחברה רבת שסעים , לא יכולה להגיע לכלל אינטגרציה חברתית ופוליטית מבלי שמרכזה הפוליטי והתרבותי יפתח מנגנונים לוויסות קונפליקטים שמקורם בשסעים הללו . החברה הישראלית ירשה אמנם מן היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי כלים מוסדיים להסדר קונפליקטים ברמה הפוליטית , אולם חלק מכלים אלה התבססו על ההנחה שבהיעדר ריבונות ניתן היה להשהות את הטיפול בניגודים חברתיים או להתעלם מהם , אם לא היתה להם השפעה מכרעת על הציבור . מימושן של גישות אלה קשה הרבה יותר בחברה ריבונית . על כל פנים , המחיר שהשלטון הריבוני עשוי לשלם בגין כישלונו לווסת קונפליקטים הוא הרבה יותר גבוה . אני מקווה שהנאמר בפתח אסופה זאת יסייע לקורא להבין מה היו השיקולים שהנחו אותי במיון המאמרים ומה היתה המסגרת הקונצפטואלית שהנחתה את כתיבתם בשעתם . ולבסוף , הערה אחרונה . המעיין בתוכן העניינים יבחין כי מאמרים אחדים נכתבו במשותף עם חברים למחקר . מבין אלה הרוב נכתבו עם עמיתי דן הורוביץ . דן נפטר כבר לפני שנים רבות ( ב . ( 1991 הוא היה חברי הקרוב ביותר באקדמיה ומחוץ לה , וחברותנו החלה עוד בימי לימודינו המשותפים בבית הספר התיכון ' ) תיכון חדש' בתל אביב . ( מעבר להצדקה העניינית להכללתם של מאמרים אלה באסופה , אני רואה בכך מחווה של הוקרה לחבר ורע לכתיבה , לחשיבה ולהתעניינות ללא גבול בשורשיה של החברה הישראלית מכאן ובעתידה מכאן . משה ליסק 2006

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help