|
|
Page:9
1882-1881 . 1905-1903 "ו ההקדמה ושלושת הפרקים שבחלק השלישי עוסקים במקומה הבעייתי של השואה בספרות הישראלית ומקדישים תשומת לב מיוחדת לכתבי אורי צבי גרינברג ואהרן אפלפלד . כמה שיקולים נוספים הנחו אותי בבחירת החומרים . ראשית כול , מחקר זה אינו עוסק בבעיה של גילום הרוע בספרות . הנושא הוא האסון הקולקטיבי , הלאומי , ולא צרת היחיד . התאודיצאה נדונה רק מן ההיבט ההיסטורי שלה . כאבן בוחן מרכזית שימשה הבנה צרה במכוון של מה שניתן בכלל לתארו כספרות חורבן . רק טקסטים שיש בהם אזכור מפורש של מאורעות היסטוריים ספציפיים התאימו להבנה זו . הקבלה הלוריאנית , שדוקטרינת החורבן הקמאי שלה מיוחסת באורח ספקולטיבי על ידי רבים להשפעת גירוש ספרד , לא נכללה בדיון משום שהקשר עם האירוע ההיסטורי , במידה שהוא קיים בכלל , נמסר רק במונחים מיתיים . בקנה מידה גדול עוד יותר אפשר להבין את התאולוגיה של ספר דברים ומסורותיה כהסבר מקדים של החורבן או בהתגבשות היהדות הפרושית לאחר חורבן הבית השני , כאילו היוותה שיטה מפרשת וממשמעת שלאחר המעשה . התפתחויות אלו כרוכות ללא ספק בשאלה החורבן , ובאורח טבעי הן משמשות רקע לדיון בטקסטים ספציפיים , אך לו רצינו לדון בהן במונחים שלהן עצמן צריכים היינו לכתוב לא פחות מאשר היסטוריה מפורטת של היהדות , ולא מחקר ממוקד יותר כזה שניתן כאן . לבסוף , זהו מחקר בספרות העברית . בשחזור המסורת הקלסית הגבלתי עצמי לאותם טקסטים שיהודי בר אוריין יכול היה להכירם מתקופות מוקדמות , וטקסטים אלה רובם ככולם נכתבו בעברית ובארמית . מחקר היסטורי העוסק בתקופה העתיקה המאוחרת היה מתעכב ללא ספק על יוספוס ועל יוצרי האפוקליפסה הבתר מקראית ; אבל משום שיוצרים אלה כתבו ביוונית , כתביהם לא נקראו על ידי חז"ל וממשיכיהם בימי הביניים , ובצורה זו אין הם מהווים חוליות במסורת האנכית . לדוגמה , תיאור ההתאבדויות במצדה שבספרו של יוספוס , המוכר עתה היטב , לא היה מוכר בנוסחו המקורי עד תקופת הרנסנס . דוגמה אחרת היא ספרו היפה של שמואל אושקה , Consolagam as Tribuiocuensdi Israel ( 1553 ) שלשונו הפורטוגזית הובנה רק על ידי פליטים יהודים במשך דור או שניים לאחר גירושם מחצי האי האיברי . גם במקרה של המסמכים העבריים מתקופת מסעי הצלב , התרכזתי לא בכרוניקות ההיסטוריות אלא בשירים הליטורגיים , מפני שהאחרונים זכו לתפוצה רחבה ולהיקלטות עמוקה במסורת . בתקופה המודרנית לא דנתי בספרות יידיש . הדבר שהעסיק אותי היה זווית הראייה של התרבות הספרותית של היישוב / 7 x 7 ישראל ושל מדינת ישראל . היות שהיתה זו קהילה של עומדים מן הצד , שדחתה את אורח החיים היהודי באירופה ודבקה בשפה העברית ובה בלבד , הפרובלמטיות הקשורה בה עומדת
|
|