sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

1882-1881 . 1905-1903 "ו ההקדמה ושלושת הפרקים שבחלק השלישי עוסקים במקומה הבעייתי של השואה בספרות הישראלית ומקדישים תשומת לב מיוחדת לכתבי אורי צבי גרינברג ואהרן אפלפלד . כמה שיקולים נוספים הנחו אותי בבחירת החומרים . ראשית כול , מחקר זה אינו עוסק בבעיה של גילום הרוע בספרות . הנושא הוא האסון הקולקטיבי , הלאומי , ולא צרת היחיד . התאודיצאה נדונה רק מן ההיבט ההיסטורי שלה . כאבן בוחן מרכזית שימשה הבנה צרה במכוון של מה שניתן בכלל לתארו כספרות חורבן . רק טקסטים שיש בהם אזכור מפורש של מאורעות היסטוריים ספציפיים התאימו להבנה זו . הקבלה הלוריאנית , שדוקטרינת החורבן הקמאי שלה מיוחסת באורח ספקולטיבי על ידי רבים להשפעת גירוש ספרד , לא נכללה בדיון משום שהקשר עם האירוע ההיסטורי , במידה שהוא קיים בכלל , נמסר רק במונחים מיתיים . בקנה מידה גדול עוד יותר אפשר להבין את התאולוגיה של ספר דברים ומסורותיה כהסבר מקדים של החורבן או בהתגבשות היהדות הפרושית לאחר חורבן הבית השני , כאילו היוותה שיטה מפרשת וממשמעת שלאחר המעשה . התפתחויות אלו כרוכות ללא ספק בשאלה החורבן , ובאורח טבעי הן משמשות רקע לדיון בטקסטים ספציפיים , אך לו רצינו לדון בהן במונחים שלהן עצמן צריכים היינו לכתוב לא פחות מאשר היסטוריה מפורטת של היהדות , ולא מחקר ממוקד יותר כזה שניתן כאן . לבסוף , זהו מחקר בספרות העברית . בשחזור המסורת הקלסית הגבלתי עצמי לאותם טקסטים שיהודי בר אוריין יכול היה להכירם מתקופות מוקדמות , וטקסטים אלה רובם ככולם נכתבו בעברית ובארמית . מחקר היסטורי העוסק בתקופה העתיקה המאוחרת היה מתעכב ללא ספק על יוספוס ועל יוצרי האפוקליפסה הבתר מקראית ; אבל משום שיוצרים אלה כתבו ביוונית , כתביהם לא נקראו על ידי חז"ל וממשיכיהם בימי הביניים , ובצורה זו אין הם מהווים חוליות במסורת האנכית . לדוגמה , תיאור ההתאבדויות במצדה שבספרו של יוספוס , המוכר עתה היטב , לא היה מוכר בנוסחו המקורי עד תקופת הרנסנס . דוגמה אחרת היא ספרו היפה של שמואל אושקה , Consolagam as Tribuiocuensdi Israel ( 1553 ) שלשונו הפורטוגזית הובנה רק על ידי פליטים יהודים במשך דור או שניים לאחר גירושם מחצי האי האיברי . גם במקרה של המסמכים העבריים מתקופת מסעי הצלב , התרכזתי לא בכרוניקות ההיסטוריות אלא בשירים הליטורגיים , מפני שהאחרונים זכו לתפוצה רחבה ולהיקלטות עמוקה במסורת . בתקופה המודרנית לא דנתי בספרות יידיש . הדבר שהעסיק אותי היה זווית הראייה של התרבות הספרותית של היישוב / 7 x 7 ישראל ושל מדינת ישראל . היות שהיתה זו קהילה של עומדים מן הצד , שדחתה את אורח החיים היהודי באירופה ודבקה בשפה העברית ובה בלבד , הפרובלמטיות הקשורה בה עומדת

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help