|
|
Page:10
יותר את רוח התקופה . ואכן , רבים השירים המשקפים את חידושי המדע , גם כאשר עמדתם המפורשת שוללת בתכלית את המדע ואפילו את עצם הזיקה למציאות האובייקטיבית . מבנה הספר . לאחר מבוא קצר פרק א עוסק בשני הערוצים המספקים לנו נתונים על העולם החיצון ( ערוצי הקלט : ( ערוץ החושים וערוץ המידע , שהמדע הוא ספקי המהימן ביותר . הדגמים של השתקפות החוץ וביטוים במגמות הספרותיות השונות הם עניינו של פרק ב . הפרק שאחריו עוסק ב"הברכה" של ביאליק כדוגמה לדינמיות של דגם הברכה , המתבטאת בשינוי המגמה באותה יצירה עצמה . במאפייני הלשון הציורית של שתי המגמות עוסק פרק ד , ופרק ה בוחן בעזרת מאפיינים אלה והיחס חוץ-פנים את שתי הגרסאות של סיפור הבריאה בספר בראשית , ומצביע על השוני במגמות הספרותיות שלהן . פרק ו מציג את התפתחות הקרע בין שתי התרבויות והעמקתו לאור ההתפתחויות בפיזיקה , והוא חותם את החטיבה העיונית של הספר , שעליה מבוססת החטיבה השנייה , השירית , העוסקת בזיקה למדע של השירה העברית החדשה . חטיבה זו נפתחת בהבהרת הכוונה במושג " זיקה למדע" ובתיאור מבנה החטיבה . הספר יוצא לאור בסדרת "מבואות , " ואכן מטרתו לשמש מבוא לקורא המעוניין . לפיכך נמנעתי ממונחים "מקצועיים" בתחומי הספרות והמדע , שאינם מוסברים בגוף הספר או במדור ההערות . יתר על כן , הספר אינו מתיימר להיות מחקר "מקצועי" — בעיקרו הוא מבטא את הרהורי , פרי ניסיוני שלי בתחומים אלה . דבר זה מתבטא גם בדרך הפירוש של כמה מן המושגים הספרותיים המקובלים כדי לעשותם שימושיים יותר , לפי תפישתי . תודתי העמוקה לאנשים שסייעו לי בהוצאת הספר לאור , ובראש ובראשונה למשה ברש , עורך הסדרה , שיזם את הוצאתו עוד לפני שנשלמה כתיבתו . מלבדו עיינו בכתב היד והעירו הערות חשובות : יששכר אונא , אהרון אפלפלד , שמואל ורסס ( במיוחד , ( דן מירון ורות קרטון בלום . קוראים אלה אחראים לשיפורים שהוכנסו בו , אך בוודאי לא לטעויות שנותרו .
|
|