|
|
Page:13
ההיסטוריה של יהודים גרמנים בין מרכז אירופה והמזרח התיכון משה צימרמן , יותם חותם ליהדות גרמניה דימוי של קהילה יהודית מתבוללת טרם הגירתה לארץ ישראל ושל קהילה שאינה מסוגלת להתבולל בארץ ישראל משהיגרה אליה . על פי שגרת דימויים זו , בהיותם של יהודים אלה , המכונים יקים , "יותר גרמנים מגרמנים , " הם שאפו להיטמע בחברה הגרמנית , אך סירבו או שלא יכלו להיטמע בחברה היהודית הארץ ישראלית לאחר שהחברה הגרמנית הקיאה אותם מקרבה . דימוי זה הטיל עול כפול על היקים שבארץ היהודים : על פי התפיסה הציונית הייתה ההתבוללות אויבתו המובהקת ביותר של העם היהודי או הלאום היהודי . שימוש במונח החריף עוד יותר - טמיעה כלפי קבוצה מסוימת , היה בו כדי להטיח בה אשמה של ממש . ואשמה כזאת אכן דבקה ביהודי גרמניה על פי התפיסה השגורה . מאידך גיסא , כור ההיתוך בישראל היה , על פי התפיסה הציונית בארץ ישראל , משאת נפש , ומשהתברר כי היקים אינם מתלהבים מתהליך ההיתוך הם הפכו מוקד לביקורת בתוך החברה הישראלית . לא פלא שתוצאת דימוי זה של היקים , יהודי גרמניה , יצרה בקרב קבוצה זו בארץ היהודים מבוכה , תסכול ונטייה לאפולוגטיקה . גם למגמה האפולוגטית היו שתי פנים - אלה המכוונות לגרמניה ואלה המכוונות לארץ ישראל . במבט המכוון לגרמניה ניסו יהודים מאז המאה הי"ט להוכיח עד כמה גדולה תרומתם לגרמניה ולתרבותה . מן הכלל לא יצאו גם ציוני גרמניה מאז ייסוד התנועה בגרמניה , שניסו להוכיח לא רק את התרומה למה שמכונה התרבות ה " כללית " אלא גם את התרומה לתרבות היהודית . צאו וראו , טענו מחד גיסא , כמה תרמנו לפילוסופיה , לספרות או למוזיקה בגרמניה . שימו לב , טענו מאידך גיסא , עד כמה הייתה היהדות המודרנית פרי יצירתנו - במחשבה , בהגדרת היהדות כדת , במוסדות המודרניים של חברה יהודית . במבט המכוון אל ישראל פנימה ניסו היקים שהגיעו לארץ והתיישבו בה להדגיש את התרומה לתנועה הציונית בכלל ולמפעל הציוני בארץ בפרט - בתחומי הכלכלה , התרבות , הפוליטיקה ועוד . כאן , כמו בסיפור התרומה לחברה ולתרבות הגרמנית , שלט התסכול בכיפה : החברה הישראלית אינה מכירה בתרומה , כשם שהחברה הגרמנית לא הכירה בחשיבות תרומת היהודים בכל תחום עוד לפני שהגיעו לשלב הקיפוח , הגירוש והרצח בתקופה הנאצית . וכשם שבוויכוח שניסתה יהדות גרמניה לנהל עם החברה
|
|