|
|
Page:13
מבוא בספר זה מנותחים היבטים שונים של תולדות יהדות פטרוגרד לנינגרד בתקופה שבין שתי מלחמות העולם . מבחינה זו ניתן לשייך את הספר למחקר ההיסטורי על היהודים בערים הסובייטיות , שעליהן נכתב עד עתה רק מעט , אם אין מביאים בחשבון עבודות רבות , מעניינות למדי , בתחום מדריכי הסיורים , שהופיעו לאחרונה . מונוגרפיות ידועות עוסקות רק בתקופה שלפני המהפכה , פרט לעבודת הדוקטורט של ארקדי זלצר על העיר ויטבםק . העבודות הקיימות מוקדשות לתולדות היהדות הסובייטית באופן כללי או מתרכזות בחקר היבטים מסוימים של חייה . למשל , עבודות אלה מנתחות את הדמוגרפיה של היהדות הסובייטית , את תולדות 'היבסקציה ' של המפלגה הרוסית הקומוניסטית ( הבולשביקית , ( בעיות כלכליות מסוימות , ובפרט את ההתיישבות היהודית החקלאית או את פעילותם של אירגונים יהודיים מסוימים בברית המועצות . מספר מחקרים מוקדשים לתולדות ההשכלה היהודית , לספרות עברית ואידיש , למוסדות מדע יהודיים " להיבטים מסוימים של חיי הדת וחיי הקהילה , למדיניות אנטישמית של השלטונות ' וליחסה של הצנזורה הסובייטית כלפי 'הבעיה היהודית . ' פירסומים רבים , ישנים ' וגם חדשים , ' דנים בבעיות בודדות של חיי היהודים בפטרוגרר לנינגרד . העבודות האלה איפשרו לעבור לשלב חדש של חקר תולדות היהדות הסובייטית - ניתוח המגמות הכלליות במישור המקומי . ברית המועצות הייתה ארץ ענקית ולכל איזור שלה היה אופי המיוחד רק לו . אפילו כאשר מוסקבה ניהלה מדיניות פנים אחידה כלפי כל האוכלוסייה ( וזה בהחלט היה נדיר , ( ההוראות שנתקבלו מהמרכז התבצעו בכל מקום באורח שונה . על כן , כדי לקבל תמונה כללית צריך לחקור את ההיסטוריה בכל מקום ומקום . מכיוון שעד סוף שנות השמונים לא הייתה לחוקרים בלתי תלויים אפשרות להשתמש במסמכים מתוך הארכיונים הסובייטיים שעסקו בתקופה שאחרי המהפכה , התבססו מחקריהם בעיקר על החומר שפורסם ולכן עסקו לעתים קרובות יותר בשנות העשרים מאשר בשנות השלושים . נראה לי , שזאת הסיבה שההיסטוריונים דנו בעבודותיהם ב'תחום המושב , ' שעליו העיתונות הקומוניסטית היהודית כתבה יותר מאשר על מרכזים רוסיים גדולים . החל בסוף שנות השמונים נוצרה נגישות לרוב החומר הארכיוני וכך התאפשר לי לא רק לבדוק שורה ארוכה של בעיות שטרם נדונו , אלא גם לחקור מבחינה מקומית אותם היבטים של תולדות יהודי ברית המועצות בתקופה שבין 1917 ל , 1939
|
|