|
|
Page:9
על המחקר המחקר ההיסטורי של הקהילות היהודיות בסוריה , כמו מחקרים של קהילות רבות אחרות , עמד שנים רבות לפני קושי לא מבוטל אשר נבע בראש ובראשונה מחוסר התעניינות היסטורית בקרב ציבור יוצאי סוריה בארץ ובתפוצות . אולי זו הייתה הדאגה להווה ולעתיד שדחקה מן התודעה את החשיבות שבחשיפת העבר . רגשות הגאווה וההתרפקות של האדם על מוצא משפחתו ועל נוף מולדתו , שהם אחד המאיצים החשובים להתעניינות היסטורית אישית , ציבורית ומדעית , לא ניכרו בקרב יהודי סוריה . ניתוקם הפיזי ממולדתם הטבעית והיותה של זו אויבתה המוצהרת של מולדתם ההיסטורית המתחדשת שעמה קשרו את גורלם ועתידם - הביאו אף הם להדחקה ולהתנתקות מנטלית מן העבר . זאת ועוד , האקלים החברתי התרבותי במדינת ישראל אף הוא לא טיפח ולא עודד במשך שנים רבות את גאוות יוצאי ארצות ערב במוצאם ובשורשיהם , בשפתם , בהליכותיהם ובמנהגיהם . תפיסת 'כור ההיתוך ' במדינה הצעירה ודמות היהודי החדש שעוצבה כדגם שאליו צריך לשאוף , גרמו לעולים רבים , לא רק מארצות המזרח התיכון , להסתיר ולמחוק את עברם , ולבקש לעצמם זהות חדשה בעלת עתיד - אך ללא עבר . כבודה של הארץ החדשה וכבודם של הבנים היה חשוב עשרת מונים מכבודה של ארץ המוצא ומכבודם של האבות . מאידך גיסא , המחקר ההיסטורי שהלך והתפתח במדינת ישראל - אשר שורשיו באסכולות ההיסטוריות האירופיות - הוסיף לראות את חזות הכול בתהליכים המרכזיים בחיי העם היהודי בעת החדשה באירופה דווקא , ולא עודד במשך תקופה ארוכה התפתחות של המחקר גם למרכזים יהודיים אחרים , שאותם תפס כמי שפעלו - או שמא קפאו - בשולי ההיסטוריה היהודית המודרנית . במהלך למעלה מחמישים שנה שחלפו מייסודה של מדינת ישראל חלו שינויים רבים במודעות ההיסטורית של היהודים יוצאי ארצות ערב . תחושתם כי הם כבר ישראלים דיים , חיזקה אצלם - ועוד יותר אצל צאצאיהם - את הרצון לחשוף את עברם ואת שורשיהם . תפיסת ה'רב גוניות' שהחליפה את תפיסת 'כור ההיתוך , ' נתנה גם להם את האפשרות לחקור את המורשת ואת הערכים שהביאו לחברה הישראלית ולהציגם . זאת , מעבר להווי ולפולקלור האקזוטיים - שגם להם כשלעצמם חשיבות לא מעטה - שבמשך שנים היו חרך ההצצה או שמא חלון הראווה היחיד לעולמם של יוצאי הקדמה
|
|
|