sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

לעצמה דרך ספרותית משלה , לדבר אל לבם של גברים כנשים , לכתוב על נושאים נצחיים ומהותיים , ולזכות להערכה על פי אותן אמות מידה שבהן נשפטת שירה גברית . לא לחינם השתמשה בנעוריה בשם העט "לאה משורר . " האם אורח חייה כמשוררת אישה חסם את דרכה להצלחה ? היא ידעה שחייה של אישה אמן אינם עולים בקנה אחד עם חיי משפחה ואימהות ( כך עולה בבירור מהמחזה שלה "ים בחלון . (" היא ויתרה מראש על אימהות מתוך חשש למחלת נפש תורשתית , ובחרה רק בני זוג שהיו מסוגלים להעשיר את נכסי הרוח שלה . היא הצטרפה לחבורות ספרותיות ולמערכות ממוסדות אחרות שהעניקו לה תמיכה וביססו את מעמדה המקצועי , אם גם לא הצטרפה לקו המרכזי של החבורה . היא חלקה את חייה עם אמה , שתמכה בה , ייחסה ערך עליון לעבודתה הספרותית והקלה ככל יכולתה את טרדות היום יום שלה . מראשית דרכה היא הצליחה לגייס תמיכה של גברים בעלי עמדה והשפעה : הסופר נתן גרינבלאט , המורה שלה לספרות , פרסם את שיריה הראשונים בכתבי עת בעריכתו . א " ד שפירא , חברה בקבוצת הסופרים "" פתח , " פרסם את רשימת הביקורת הראשונה על שירתה עוד לפני עלייתה ארצה . על ספרי שיריה כתבו רשימות ביקורת ישראל זמורה , עזרא זוסמן , עזריאל אוכמני , יעקב פיכמן , דן פגיס , טוביה ריבנר , יצחק שלו , גרשון שקד , משה דור ודוד ארן . להצלחתה המקצועית תרם שיתוף הפעולה הממושך שלה עם אברהם שלונסקי . אחדים מן המשוררים שהחלו לכתוב עם או לאחר קום המדינה - יהודה עמיחי , דן פגיס , טוביה ריבנר , ט' כרמי - ביטאו את הערכתם לה ברשימות על שיריה . ואולם , דווקא בשיא הצלחתה , עם הופעת הקובץ המסכם של שיריה , "מוקדם ומאוחר " , ( 1959 ) היא נהדפה באלימות ניכרת על ידי שני מאמרי התקפה וזלזול שכתבו נתן זך ודן מירון , במסגרת מאבק כולל לשנות את מוסכמות הטעם ששלטו לפני קום המדינה . שנתיים לפני הופעת המאמרים הללו פרסמה את צמר השירים " משורר זקן " ( ב , ( 251-250 ובהם הביעה את תחושתה שקולה נחסם על ידי מקהלת קולות צעירים , רמים ואלימים יותר משלה , שפנו לדרך זרה לה . היא כתבה את השיר בלשון זכר כדי לומר שהגורל הזה הוא מנת חלקם של משוררים מזדקנים מאז ומעולם . יש המסבירים את גל האהבה ללאה גולדברג כיום בעמדתה ה " קוסמופוליטית , " ה"לא מגויסת , " זאת לעומת משוררים כביאליק , שלונסקי , א"צ גרינברג ואלתרמן , שכתבו על המצב היהודי האקטואלי מנקודת מבט ציונית ובלשון עמוסה אזכורים . " היא נתנה לגעגועים אל מה שאינו ארץ ישראל פתחון פה , בלי להתייחס אליהם

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help