|
|
Page:71
" שם תיפגשו עם המוני עולים בני גילכם " ... בית-הספר , הצבא והבניית ה"ישראליות" בעשור הראשון לקיומה קלטה ישראל מספר רב של יהודים שבאו מארצות רבות בעולם , במסגרת מה שנודע בשם "העלייה ההמונית . " פרשנים ומדעני-חברה נוהגים להתבסס על הגירה גדולה זו כדי לערוך הקבלה בין ישראל לארצות-הברית , שקלטה בתקופה שבין סיום מלחמת האזרחים ובין מלחמת העולם הראשונה מיליוני מהגרים , בעיקר מאירופה . ההקבלה מתבססת על איפיונן של שתי החברות כ"חברות מהגרים . " איפיון זה והקבלה זו נותנים פתח לשימוש במושגים זהים כדי להתייחס לתופעות הקשורות להגירה ולקליטה . למשל , השימוש במושג "כור היתוך , " מונח אמריקאי במקורו , לתיאור תהליכים שהתרחשו בישראל בשנות 50-ה וה . 60- אנו נתבסס על הקבלה זו כנקודת מוצא לבחינת התפקיד שמילאו בקליטת המהגרים בישראל ובארצות-הברית שני מוסדות חברתיים מרכזיים , הצבא ובית-הספר . עיון בהיסטוריה החברתית של ארצותהברית מעלה כי המוסד המרכזי אשר שימש כמסגרת כללית של אמריקניזציה היה בית-הספר המדינתי . בית-הספר האמריקאי שימש כמסגרת ממוסדת לחשיפת המהגרים החדשים לנורמות החברתיות הדומיננטיות ; שם פגשו רבים מבני המהגרים את בני הוותיקים , רכשו את השפה ולמדו להזדהות עם הסמלים הלאומיים האמריקאיים . לא כך היה בישראל : בארצו של "עם הספר , " בעל המסורת ארוכת היומין של מסגרות לימוד מסודרות , לא בית-הספר הוא ששימש כמנגנון של " היתוך , " אלא דווקא הצבא . השירות הצבאי הוא אשר סיפק את חויית ה"ישראליזציה" לישראלים החדשים , ובראש ובראשונה לגברים היהודים שביניהם , אשר באמצעות השירות סיגלו לעצמם את הנורמות הדומיננטיות , רכשו סממנים ייצוגיים של "ישראליות , " ופגשו - לעתים קרובות לראשונה - את הישראלים הוותיקים . בית-הספר ,
|
|
|