|
|
Page:51
מצוקה גדולה : "אין מדינה היכולה להשלים עם גבול פרוץ" ( שם שם . ( המצוקה הובילה את ממשלת עיראק לחקיקתו , במרץ , 1950 של חוק הוויתור על האזרחות , שנועד לפתוח את השערים בפני אותם יהודים הרוצים לצאת ואשר יהיו מוכנים לוותר לשם כך על נתינותם העיראקית - דהיינו , תוך ויתור על האפשרות לשוב לעיראק . הרקע לקבלת החוק עדיין אינו ברור לחלוטין . שלמה הלל מייחס את החקיקה לשילוב שבין הקצב הגובר של הבריחה ובין הלחץ הבינלאומי שהפעילה ישראל על ממשלת עיראק ( , 'ר למשל , הדיון בשלמה הלל , 1985 : פרק , 7 ובשלמה הלל , . ( 1980 : 40 שיבלק מזכיר לחצים מצד ממשלות ארצות-הברית , בריטניה וישראל ( שיבלק , . ( 1986 : 79 יוסף מאיר מציין גורם נוסף : אמונתו של נורי סעיד , מי שכיהן כראש ממשלה בעיראק לפני קבלת החוק ולאחריה , כי עליה המונית גדולה לישראל תמוטט אותה מבחינה כלכלית ( יוסף מאיר , . ( 1973 = 191 מרדכי בן-פורת ייחס את החוק לאיום שהעבירה המחתרת הציונית לראש ממשלת עיראק באותה עת , תופיק אל סווידי , ולפיו " אם עד פורים תש"י לא תוציא ממשלת עיראק היתרי יציאה ליהודים המבקשים לצאת את הארץ , נציף את הרכבות לצפון ולדרום ביהודים , ונבדוק כיצד תנהג ממשלת עיראק . האם תירה הממשלה באותם פליטים יהודיים בדרכם לגבולות ? תיכננו להסיע ארבעת אלפים עד חמשת אלפים עולים ברכבות . הדברים הללו הגיעו לתעודתם ... ואמנם - ( שר הפנים העיראקי ) העביר את חוק הוויתור על הנתינות בשני בתיהמחוקקים" ( בן-פורת , . ( 1980 : 48 קבלתו של החוק לא הובילה להרשמה המונית מיידית ליציאה . יוסף מאיר מספר כי המחתרת הציונית פנתה ליהודים בקריאה שלא למהר ולהירשם , עד אשר אפשר יהיה להיווכח האם אין כוונתה של הממשלה לשלול את אזרחותם של היהודים מבלי לאפשר להם לצאת . רק כעבור חודש החלה ההרשמה . בתוך זמן קצר נרשמו אלפי יהודים ליציאה לישראל , הודות לעבודה אינטנסיבית של השליחים ושל פעילי המחתרת הציונית . עתה החלה ישראל להפוך , בתוקף הנסיבות , לאלטרנטיבה , ולמעשה אלטרנטיבה בלעדית - שכן רק ישראל היתה מוכנה להעניק לעשרות אלפי יהודים , שוויתרו על נתינותם העיראקית , נתינות חדשה . עם כל זאת , ההרשמה לוויתור על
|
|