sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:343

השתנה במשך שנות המרי , בעיקר כאשר המדינה שוב לא יכלה לספק לאזרחיה היהודים את המצרך הבסיסי של הבטחון הפנימי . עם זחילת לוחמת הגרילה הפלסטינית אל תוך האזורים המרכזיים של המדינה והחברה היהודית . לראשונה החלו להתבלט המחירים של המדינה הקהילתית : ראשית , חלק מן הכוחות המזויינים וכוח האדם הופנה לפעולות שיטור ופאציפיקציה של המרי הפלסטיני , תוך הזנחת הכנת הכוחות לעימות מלחמתי מקיף . שנית , דבר שבלט עוד יותר בתקשורת ולעיני האזרחים , מחיר העבודה הזולה של הפלסטינים חסרי הזכויות , היה בעירעור בטחון הפנים . מכלול החשבונאות המדינתית החל להשתנות . גיבוש תרבויות המשנה הפוליטיות כתוצאה מן המצב הקהילתי נוצרו באוכלוסיית הקהילה היהודית השלטת שתי תרבויות משנה , וסביבן גיבושים מוסדיים , אשר החלו להפעיל לחצים לשינוי הסטטוס קוו הסוציו פוליטי . שתי תרבויות המשנה הללו , ממניעים מנוגדים , מעוניינות לסיים את אופיה הקהילתי של המדינה . האחת מבקשת לספח את השטחים הכבושים , עם יעד סופי ( מוצהר או מובלע ) של יצירת התנאים לסילוק כל , או רוב , האוכלוסיה הפלסטינית מתוכם , ושל יצירת נוכחות יהודית בלעדית , או כמעט בלעדית בהם . תת תרבות זו מבטאת פן אחד של ההגיון המדינתי המוסדי , זה השולל הצטמצמות מרצון של מערכות השליטה של מדינה באשר היא מדינה על משאבים כמו קרקעות , אוצרות טבע ומקורות מים , שווקים למוצרי הקהילה הדומינאנטית וכוח עבודה זול . דינאמיקה דומה מוכרת לנו ממדינות מתנחלות אחרות ( למשל צרפת באלג'יריה ואנגליה באירלנד ) והיא עלולה לגרום למדינה לנהוג בסופו של דבר בניגוד להגיון ולאינטרס של עצמה . ( Lustick , 1987 , 1985 ) המשך השליטה של המדינה בשטח המיושב על ידי קהילה זרה חרף העלויות הגבוהות מוצדק בישראל , כמו במקרים אחרים , בתערובת של נימוקים אינסטרומנטאליים בטחוניים ( Kimmerling , 1993 ) ואוריינטאציות אידיאולוגיות דתיות ; Sprinzak , 1991 ) . ( Lustick , 1988 תרבות המשנה השנייה , זו המבקשת לנטוש את כל , או רוב , השטחים הכבושים , מייצגת פן אחר של ההגיון המדינתי של המדינה הישראלית , זה הזהותי —היותה מדינה יהודית אקסקלוסיביסטית . בשם שימור האקסקלוסיביות הזו מבקשת תרבות המשנה האמורה לסיים את השליטה בשטחים המהווה איום על ההרכב הדמוגרפי הישראלי שבו מובטח רוב לקבוצה היהודית ( ר' למשל , הרכבי , . ( 1986 כך עולה , ששתי תרבויות המשנה , זו המכונה בשיח הישראלי "ימנית , " המבקשת להנציח את הכיבוש , וזו המכונה " שמאלנית , " המבקשת לסיים אותו , שתיהן מבוססות על אותה גישה אתנו צנטרית , רק תוך התוויות דרכים שונות ליישומה הפוליטי . כל צד במחלוקת הזו מבקש לגייס את המדינה הישראלית לנהוג על פי ערכים המעוגנים בהגדרתה הזהותית . כל צד מפרש פירוש אחר את ההגדרה הזו , ובעיקר את המשמעות של היותה של המדינה הישראלית מדינת לאום יהודית . הבסיס הערכי המשותף הוא איפוא האקסקלוסיביות הקהילתית , וזאת מתוך רצון —שלו שותפים הימין והשמאל כאחד—שהמדינה הדו לאומית דה פאקטו לא תהא למדינה דו לאומית גם דה יורה . כל יתר הנימוקים לשיבה אל הסטטוס קוו המדינתי הקודם של מדינת לאום — כגון שמירת הדמוקרטיה , המוסר הציבורי וכיו"ב , אינם משפיעים על מערך השיקולים

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help