sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:339

לא ניתן היה להתעלם מן היסודות הדתיים והפרימורדיאליים , שנספגו לתוך הדת האזרחית בישראל . ( Liebman and Don-Yehiya , 1983 ) . 3 הדת היהודית היוותה את המכנה המשותף היחיד למהגרים מתרבויות וגזעים שונים . כן היא סיפקה דימוי מיתי של האוייב החיצוני המשותף , ה"גויים , " אשר נתפסו כמעט בתוקף הגדרה כאנטישמים , ואת האפשרות לחלק את האנושות באופן דיכוטומי בין יהודים וכל היתר . כך איפשרה הדת לתפוס את הסכסוך היהודי ערבי כשלב נוסף ב"מלחמת הקיום הנצחית" של היהודים . . 4 הדת היהודית היא אמת המידה היחידה לקביעת גבולות הזהות הקולקטיבית . כך למשל , אין במדינה כל חג המשותף לכל אזרחיה . כל החגים הנהוגים במדינה הם חגים דתיים למעט שלושה ימי מועד מטעם המדינה —יום הזיכרון לחללי צה"ל , יום העצמאות ויום השואה . יום הזיכרון הוא למעשה יום אבל יהודי ( למעט החללים הדרוזים והצ'רקסים ;( יום העצמאות הנחוג על ידי קבוצת הרוב במדינה מהווה לקבוצת המיעוט הפלסטינית בה יום זיכרון לחורבנה הפוליטי , ויום השואה גם הוא כמובן יום זיכרון יהודי . בעבר היה האחד במאי , חג העובדים , החג היחידי שיהודים וערבים יכלו לחוג במשותף . אך , ראשית , בהיותו חג מעמדי הוא לא היה משותף לכל , ושנית , מזה שנים רבות אין הוא בעל משמעות לקבוצה חברתית כלשהי . . 5 הדת היהודית סיפקה בסיס לגיטמציה למדינה . ככל שהסכסוך היהודי ערבי בכלל , והיהודי פלסטעי בפרט , החריף כך הלכה ונתגלתה במלואה בעיית הלגיטימציה של מדינת הלאום הכוללת אוכלוסיית מיעוט גדולה שאינה יהודית , והמצוייה באיזור שאינו יהודי ואינו אירופי . המענה הדתי לבעיה זו , המסתמך על "הבטחה אלוקית" ו"זכות אבות , " היה בשנים שלאחר מלחמת 1967 לאחד מבסיסי הלגיטימציה העיקריים של המדינה הישראלית , הן בביטויו הבוטים —כגון אצל "גוש אמונים" , ( Lustick , 1988 ) והן בביטויים רבים שנספגו לתוך התרבות הפוליטית הישראלית בכללה , Kimmerling ) . ( 1983 a אידיאולוגיות נוספות — בעיקר הסוציאליזם לגווניו , הלאומיות החילונית והליברליזם — היו בעלות חשיבות מרובה בגיבוש הזהות הישראלית , ובמידת מה היוו משקל נגד למרכיב הדתי בזהות זו . ( Kimmerling , 1985 a ) הסוציאליזם סיפק בתקופה הפורמאטיבית את האסקטיות , את הגישות השוויוניות והקומונאליות , ובעיקר את האקטיביזם הסוציופוליטי של ה"כאן ועכשיו . " הלאומיות העניקה את העטיפה הפוליטית ואת הכלים המוסדיים , הן ליסודות הדתיים והן לסוציאליסטיים , ונתנה משמעות מודרנית לתהליכי ההגירה ובניית מדינה שבשלהי העידן הקולוניאלי היו אנכרוניסטיים במידה רבה ( קימרלינג , . ( 1992 הליברליזם תרם את הגישות האוניברסליסטיות , העניק לתרבות המתהווה אוריינטציה מערבית , והקל ביותר על שמירת הקשר עם המרכז היהודי המתחרה בצפון אמריקה . מצד שני , אוריינטציה מערבית זו גרמה גם להגדלת המרחק בין היישות הפוליטית היהודית לבין סביבתה הערבית . למרות שבתוך הזהות הקולקטיבית הישראלית יהודית נתקיימו יחדיו כל ארבעת המקורות הללו , תוך מתח מתמיד אך גם תוך השלמה ביניהם , ברמה אחרת הן סיפקו בסיסים להיווצרות תת זהויות תרבותיות , שסביבן נתארגנו תרבויות משנה פוליטיות וחברתיות שונות , אשר התמודדו ביניהן על ההשפעה בחברה ועל משאביה . כך , בתקופה הראשונה נבנתה החברה והמדינה בדרך בעיקר על ידי קבוצות בעלות אוריינטאציה זהותית סוציאליסטית שהיו מעורבים בה יסודות לאומיים חילוניים . שותפים משניים

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help