sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:321

. 6 חלוציות , הסתפקות במועט , התלהבות נעורים , נכונות להקרבה , אידיאליזם לאומי , ושאר מרכיבי התנהגות , אמונה , או גיל , שצוינו בעבודות הנ"ל , אינם מאפיינים מספיקים . יתר על כן , הזהות האידאית וההשתייכות הארגונית היו בעלי חשיבות רבה מאוד לתנאי הקיום והפעולה של גופים פוליטיים אלה . טשטוש פרוגרמטי או מחלוקת רעיונית היוו פעמים רבות גורמים לפיצול ארגוני . אי לכך אין החוקר יכול להסביר אותם על ידי רדוקציה של זהות רעיונית סוציאליסטית למרכיבים כמו גיל , התנהגות , מוסר אישי וכדומה . במסתו על המתודה מתייחס סרטר לרדוקציה המחקרית כאשר הוא מבקר את הנכונות של חוקרים להסתפק בזיהוי "ביורוקרטי" של התופעה ההיסטורית חברתית תוך "ליקבידציה של האיחוד" שלה , Sartre ) . ( 1968 : 28 , ר . בהתייחסותנו לתנועה הציונית הסוציאליסטית בארץ השתדלנו להציג את הנתונים האוניברסליים ועם זאת , כעצתו המתודית של סרטר , לא לגרוע מהצגת "הייחוד שבהווייתה השלמה" . ( Sartre , 1968 : 25 ) . 8 חולשתם הפוליטית ואורח קיומם הצנוע ביותר , נטרלו כנראה הופעת מימדים של פטרוניות ( פרויס , . ( 1927 . 9 פטאי ב 949 ו ( Patai ) וזוריק שלושים שנה אחריו ( Zureik , 1979 : 41 ) לא התייחסו למורכבות של השאלה הנדונה . ספאראטיזם כעיקרון ובפוליטיקה מעשית עומד בסתירה להשקפה ולהוויה הקומונאלית , ואם כי היו נסיבות מקלות רבות , פוליטיות , כלכליות , בטחוניות וכר הסתירה נשארה בעינה . המודעות לסתירה וביטויים לשאיפה לתת לה מענה תנועתי מתקדם מופיעים לדעתנו לא רק בתגובות של קבוצות ומנהיגים רדיקליים כמו סידני , ( Sereni , 1935 : 285-287 ) או חזן ( Hazan . 1936 : 235-245 ) אלא גם בפוליטיקה של עבודה עברית . לאניטה שפירא (! 977 ) דעה המנוגדת לזו המובעת כאן . . 10 מקבילות מעניינות ליחסים בין ערבים ויהודים בתקופת המנדט מצאנו דווקא בספר העוסק ביחסי יוונים ותורכים קפריסאים טרם הפלישה התורכית לאי . ( Attilades , 1977 ) . 11 נקודה זו נדונה בספרו של מרגלית . ( 1966 ) . 12 אייזנשטאדט למשל מתמקד ב"שינוי מצבה הסטרוקטוראלי פונקציונלי של העילית" מ"עילית חלוצית לעילית שלטת" ;( Eisenstadt , 1970 : 678-79 ) הורוביץ וליסק מוצאים את העילית ממוקמת במרכז הפוליטי ששליטתו במקורות מבטיחה את היציבות הפוליטית של הפריפריה ושל המערכת כולה ואת המעבר החלק מ"המדינה בדרך" למדינה ;( Lissak and Horowitz : 1978 : 211-12 ) שפירא בוחן את ההתפתחות ההיסטורית של אחדות העבודה ( 1929-1919 ) במונחים של מאבק לשלטון וחיסול מתנגדים בדרך אליו , הפונקציה של המנגנון והאידיאולוגיה הפוליטית היא לשרת מטרה זו . ( Shapiro , 1976 : 254-56 , 5-6 ) ביקורת על המכאניות של ההסבר הפוליטי של שפירא מצויה אצל לויטה . ( 15-27 : 1976 ) אהרונוב דן במפלגות הפועלים במונחים של סיעתיות פוליטית ורואה את הצלחתן בהנהגת "שיטות גמישות לרוטיניזציה של יחסים בין קבוצות יריבות סמויות" ;( Aronoff , 1977 : 377 ) וספרן מוצא כי "המבנה הפוליטי הישראלי עבר טרנספורמציה הדרגתית ... שפינתה מרחב לקונצנזוס פוליטי רחב . ( Safran , 1981 : 170 ) " . .. באשר למקורות השינוי אייזנשטאדט מציינים כפרטיקולריות עדתית "דאידיאולוגיזציה כללית" וההשפעות של תהליכי ספציאליזציה ודיפרנציאציה ( שם , . ( 680-82 12 ב . בגירסתה הראשונה הובאה עבודה זו בכנס האגודה האנתרופולוגית בוושינגטון בשנת , 1982 ובמלואה שנה לאחר מכן ב 1983 בכנ 0 בין לאומי בנושא הביורוקרטיה שהתקיים בניו יורק . כלומר , שנים לא מעטות לפני הופעת עבודותיהם של שמחה פלפן ( Flapan , 1987 ) ואחריו של בני מוריס . ( Morris , 1989 ) לכן נאלצנו להתייחס לעבודותיהם בדרך של איזכור בלבד . . 13 השימוש שלנו במונח "טובת המדינה" ( Raison d'Etat ) בהקשר הנדון הושפע מאורח הטיעון של בובר בוויכוח עם בן גוריון במרץ . 1949 בכנס הסופרים עם ראש הממשלה ( בובר , , ( 1982 בובר כלל בטובת המדינה את ההתייחסות האחראית לפתרון בעיית הפליטים . . 14 המדיניות כלפי המיעוט הערבי לא היתה פרי התפתחות הדרגתית כפי שהקורא יכול להתרשם מעיון בספרו של לוסטיק ( 1985 ) למשל . המדיניות נקבעה בשנה הראשונה : ממשל צבאי , אי שבות והפקעת אדמות . במשך השנים בוטלו כמה מהאפליות הבולטות כלפי האזרחים הערבים שנכללו בחוקי הממשל הצבאי וביטולו המלא היווה את המטרה העיקרית למאבק הפוליטי היהודי ערבי והערבי , Rosenfeld ) . ( 1978 . 15 דוגמה להצעות ותוכניות אלה יוכל הקורא למצוא אצל השומר הצעיר , ; 1947 גרנובסקי , ; 1948 וייץ , . 1948 . 16 ההבדלים והמאבקים בין הימין והשמאל בתנועת הפועלים נגעו ברוב תחומי העשייה החברתית והביטוי הרעיוני וקשה לחשוב על תחומים שהיו מנותקים מהשפעתם . בהכללה אפשר לומר כי מפא"י תפסה בשלב מוקדם את עמדות המפתח בהסתדרות , כמוסדות הציבוריים והתחזקה כמפלגה פרלמנטרית בעוד

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help