|
|
Page:282
גם הקיבוץ , בדומה ל"כיבוש העבודה" תופס מקום נכבד במחקר הביקורתי , אפשר לומר האנטי ציוני המוצהר , כמצביע , לכאורה , על האופי הקולוניאליסטי ספאראטיסטי של ההתיישבות היהודית . סעיד , למשל , רואה בקיבוץ דוגמה ל"אפרטהייד מלא" , ( Said , 1980 : 107 ) וצורייק אינו רחוק מדעה זו . ( Zureik , 1979 ) מאז העשור הראשון של המאה התקיימו יישובים קומונאליים וקואופרטיביים יהודיים שיישמו את העיקרון של עבודה עצמית ואיסור על עבודה שכירה , עקב הניצול הקשור בכך . אולם , בדיוק בגלל עיקרון זה , לא היה מקום לחרת' ( אריס ) או לפועל החקלאי הערבי בקיבוץ או במושב . הכפר הלא קפיטאליסטי , הקומונאלי והקואופרטיבי , היה חד לאומי , ובכך אכן דמה לכפר הערבי ( אצל האחרון ביחס להעסקת יהודים כמובן . ( יחד עם זאת , היה הספאראטיזם מנוגד מבחינות אידיאולוגיות ופוליטיות שונות לסוציאליזם הקומונאלי . ההתרבות וההסתעפות בתנועה הקיבוצית עודדו קבוצות רדיקאליות בתוך התנועות , בעיקר בשנות השלושים , לחפש פריצת דרך להגנה על הפועל החקלאי הערבי באמצעות השוואת זכויות ולשכת עבודה משותפת ( אנצו סירני , ; 287-285 : 1936 חזן , . ( 245-235 : 1936 ההתקדמות בתחום זה היתה עניין לשינוי פוליטי כללי ביחסים בין ערבים ויהודים ולא היתה עניין לקיבוצים דו לאומיים . התוכנית למשטר דו לאומי , שהיתה קרובה ביותר לא רק לאי הפרדה בין העמים אלא להכרה הדדית על בסיס של שוויון , אכן הוצעה , עובדה ונתמכה 9 בראש וראשונה על ידי תנועה פוליטית קומונאלית . אין ספק שטקטיקות בידול , או ספאראטיזם , שימשו אופן התגוננות למיעוט היהודי . הרוב הערבי יכול היה לטעון לשלטון באורח דמוקרטי לגמרי ולהקפיא את המיעוט או לבטל את זכויותיו , ובאשר לבריטים הרי מקובל להניח ש"הפרד ומשול" היתה הוראת קבע קולוניאלית ( כהן , ; 235-6 : 1970 סירני , . ( 298-297 : 1936 ובכל זאת היה הספאראטיזם אספקט אחד בלבד ביחסים בין הצדדים , היו התפתחויות בכיוונים אחרים לא פחות חשובים , בעיקר בעשור האחרון של המנדט , בשנים . 1945-1935 התפתחויות אלה אף מאירות את בעיית הספאראטיזם באור שונה . העלייה הגדולה של כרבע מיליון יהודים מאירופה , בעיקר מפולין ומגרמניה , במשך כשנתיים , 1935-1933 לערך , השפיעה השפעה חזקה מאוד על כלכלת הארץ כולה , ולא רק על האוכלוסיה הקטנה של 200 , 000 יהודים שחיו בה עד אז . הכלכלה הערבית שהיתה כפרית בעיקרה , הושפעה מהביקוש הגדול שנוצר עקב העלייה היהודית לתוצרת , לקרקע , לדיור וכיו"ב . הביקוש לתוצרת חקלאית מקומית הוגבר עם פתיחת אפשרויות עבודה בהיקף גדול במפעלים ממשלתיים וזרים שתפעולם התחיל אז ( נמל חיפה , בתי הזיקוק , בית המלאכה של הרכבת , מפעל החשמל , מפעלים כימיים ועוד . ( הפעילויות האלה ( נוסף למטעים ועיור שציינו קודם ) שיפרו מאוד את מצב התעסוקה . זו . ירדה במחצית השנייה של שנות השלושים ( שנות המרד הערבי והמאורעות , ( אך חזרה ועלתה לשיא בשנות מלחמת העולם השנייה . בשנים הללו וגם אחריהן מצאו כמחצית מבני הכפרים הערביים עבודה במחנות הצבא , בבנייה מלחמתית , בכבישים , ברכבות , בשירותים צבאיים וכיו"ב . אפשרויות התעסוקה התרחבו מאוד וגם התגוונו . לא הכל היה סבלות ברכבות , סיתות , זיפות ובנייה . בין עשרות אלפי הפועלים שעבדו במשק הממשלתי בכל חלקי הארץ פועלים רבים רכשו מקצוע וקביעות . התרבו גם מגוייסי המשטרה , משמר הגבול , ועובדי רשויות מקומיות קבועים . בתהליך השינוי העיקרי אצל הפלאחים , פרולטריזציה וניוד תעסוקתי — עסקנו
|
|