|
|
Page:281
לעילא . בנוסף , היא תמכה ב"נטיות שוביניסטיות" ( בן גוריון , ( 142 : 1936 של הימין הרוויזיוניסטי שהתנגד לדרך קונסטרוקטיבית , ועסק בתעמולה ובהטפה מדינתית צבאית כדרך לפתרון הבעיה הלאומית בפלסטינה א"י . הרוויזיוניזם ובעלי בריתו לא רק ביקשו " לשבור ולהרוס את תנועת הפועלים" ( טבנקין , , ( 393 : 1934 משקה , מפעליה ושלטונה בציבור , אלא אף ייצגו "פאשיזם בלבוש יהודי" ( שם , , ( 154 פאשיזם המבקש לשלוט בכוח בעם השני . הבעיה הלאומית , או "הבעיה הערבית , " היתה בדרך זו בליבו של המאבק המעמדי —גם כשזה התנהל על לשכת עבודה או על התיישבות סוציאליסטית , שהיו לכאורה עניינים יהודיים לגמרי . ההתכחשות לדיאלקטיקה הזו מצד חוקרים שונים נראית בעינינו שגויה ( גורני , \ 1985 שביט ותגר , . ( Greenberg , 1980 ! 1979 ניקח את הדוגמה השכיחה והפרובוקטיבית למדי של "עבודה עברית , " המדיניות שנקטה ההסתדרות כדי להגן על שכר חבריה מתחרות בלתי הוגנת , ואשר מוצגת על ידי רבים כמדיניות של הפרדה בין פועל ערבי ליהודי וקיפוח הפועל הערבי . נציין כי לפני הכל היתה "עבודה עברית" שם כללי למאבק מתמשך של עשרות שנים בין עובדים ומעבידים יהודים , ובין פועלים חברי ההסתדרות ופועלים ימניים מפירי שביתה , שפעלו נגד ההסתדרות בתמיכת המעבידים . בדרך כלל הצליחה ההסתדרות למנוע התנגשויות בין פועלים יהודים וערבים ( אסופות , ; 1935 בן גוריון , . ( 22-20 : 1942 שיעור היוניוניזציה הגבוה וחשיבותם העולה של מקומות תעסוקה מאורגנים , ציבוריים והסתדרותיים , בשנות העשרים והשלושים , שימשו כגורמים בולמים להתרחבות תופעות האופייניות לשוק עבודה קולוניאלי או "פלוראליסטי" במשק היהודי . כארץ הגירה אירופית ניכרה בארץ נטייה "טבעית" לשכור לעבודות הפיזיות הקשות וה"שחורות" בענפים השונים ערבים ו"מזרחים , " ולשלם להם בשכר המקובל באיזור . ביטויים נוספים של שוק העבודה היו קבוצות בניין שבהן קבלנים ומשגיחים יהודים ופועלים ערבים , ופערי שכר גבוהים בין עבודה מקצועית ובלתי מקצועית . תופעות אלו מתקשרות לסטרטיפיקציה מעמדית לאומית . אם אנו מוצאים ש"ההתפעלות" ( להיות לפועל , ( הפכה למעין משימה ואידיאל , הרי זה קרה במידה רבה כאופן של התנגדות לדפוסים מעמדיים אתניים ולאומיים שנראו טבעיים . דפוסים אלה רווחו בכל האיזור ( וגם בארצות המוצא של המהגרים היהודים , ( והם קדמו להתיישבות היהודית החדשה . הם השאירו ליהודים מקום באמצע , אם בכלל . אין ספק שהמאבק הפוליטי מקצועי של הפועלים היהודים היווה גורם מסויים בהתפתחות של משק יהודי נפרד . אומנם היו גם גילויים של ארגון משותף ערבי יהודי במסגרת ההסתדרות , בעיריות המעורבות , ולעתים במקומות עבודה ממשלתיים . אך פרט , אולי , למפלגה הקומוניסטית הפלסטינית , נקשרה התופעה בחוגים מצומצמים ( צעדים בכיוון זה נעשו על ידי פועלי ציון , השומר הצעיר , האינטליגנציה האקדמית הבלתי תלויה ועוד . ( שנות השלושים היו שנים של התארגנות פוליטית נמרצת גם אצל הערבים , הן במפלגות פוליטיות והן באיגודים מקצועיים שתחת חסותן , Rosenfeld and Carmi ) . ( 1976 העיור , העבודות הציבוריות ממשלתיות הגדולות ( כבישים ונמל , ( הגידול בבנייה ובהדרים , התרחבות כלכלית והשפעות העלייה היהודית הגדולה , כל אלה זירזו את ההתארגנות הפוליטית מקצועית בציבור הערבי , וגם בציבור זה היא היתה על בסיס לאומי ( בדרך כלל אנטי יהודי ואנטי בריטי . ( השנים הארוכות של המרד הערבי חיזקו את מגמת ההתבדלות . ( Survey , 1946 : 367 ; Migdal , 1980 : 280 ; Mansur , 1937 )
|
|