|
|
Page:266
קיומם של יותר מ 300 ערים וכפרים נטושים סיפק פתרון לחלק מהבעיות הללו . האיכלוס של כפרים אלה יצר נוכחות לאורך הגבולות החדשים , וכך עיצב מציאות חדשה , שבחלוף הזמן , כך קיוו , תיהפך למוכרת . ההתיישבות גם מילאה את החלל בין הגבולות החדשים וההתנחלויות הישנות , וכך יצרה למעשה את הגבול החדש של המדינה היהודית . היישובים היו גם קו הגנה נגד הסתננות ומעשי עויינות עתידיים , ואחרון חביב , הם פתרו את בעיית הקליטה שסיכנה את המדינה מבחינת היכולת הכלכלית והיציבות החברתית . יישוב כפרים קיימים ואדמות שעובדו מקורם היה האמצעי המהיר והזול ביותר של קליטה , משום שנוצלו בו אמצעי ייצור והון קיימים . בשנים 1948-1952 נוסדו כ 300 יישובים יהודיים — בחלקם הגדול על אדמות של כפרים ערבים שנינטשו —יותר מסך כל ההתיישבות מראשית ההתנחלות הציונית ב 1882 ועד יסוד המדינה ב . 1947 תקופת ההתיישבות ההמונית יצרה גם צורת יישוב חדשה : ההיאחזות . זו בוצעה באמצעות יחידות הנח"ל ( נוער חלוצי לוחם ) שנוצרו ב . 1949 היו אלה יחידות צבאיות של חיילי שירות חובה שעשו את שירותם תוך צירוף שירות צבאי והתנחלות . בנח "ל נעשה שימוש בעיקר לייסוד ולהחזקת נוכחות באזורים שבהם תנאי טבע או בטחון קשים , ולצורך הכנת התנאים ליישובם האזרחי בעתיד , במקרים רבים על ידי אותם חיילים עצמם לאחר שיחרורם . מאז הקמתו ייסד הנח"ל או השלים , יותר מ 100 התנחלויות . מאז 1967 הוקמו היאחזויות נח"ל בעיקר בשטחים הכבושים . הנח"ל הוא דוגמה מובהקת לקשר הישיר שבין הסכסוך הישראלי ערבי וההתיישבות — ולדרך שבה ההתיישבות היא מעשה פוליטי צבאי . שתי צורות חשובות אחרות של התנחלות שפותחו באותה תקופה היו מושב עולים וערי פיתוח . התנועה הקיבוצית , שהיתה מבוססת על מחוייבות אידיאולוגית להתיישבות קהילתית איבדה את רזרבות המגוייסים שלה — חברי תנועות הנוער הציוניות באירופה שהושמדו על ידי הנאצים . ההתיישבות המהירה בשנים הראשונות להקמת המדינה מיצתה את שאריות כוח האדם של התנועה הקיבוצית . לעולים החדשים , בעיקר מארצות ערב , היו רעיונות הקיבוץ זרים . מושבי עולים ועיירות פיתוח היו , לכן , הצורות הנפוצות ביותר של התיישבות בתקופה זו . כ 200 מושבי עולים , מתוך כ , 300 הוקמו בראשית המדינה . אחרי 1967 התפתחה ההתנחלות בשטחים הכבושים במספר שלבים . בשלב הראשון , בתקופת ממשלת האחדות והמערך ער , 1977 היתה תוכנית ההתנחלות העיקרית "תוכנית אלון . " היא המליצה על התיישבות לאורך עמק הירדן ולאורך המורדות המזרחיים , המדבריים של הרי יהודה . מטרת התוכנית היתה לנתק את הגדה המערבית מירדן באמצעות תקיעת טריז של התנחלויות יהודיות , ובו בזמן להימנע מהתיישבות על גב ההר המיושב בצפיפות על ידי ערבים . ההתנחלויות שהוקמו היו בעיקר בצורת מושב , קיבוץ , והיאחזות נח"ל —כלומר יישובים מטיפוס חקלאי . בראשית שנות השמונים היו בגדה המערבית כ 35 ישובים ורק כ 3500 מתנחלים ( אפרת , . ( 1984 התנגדות חזקה להגבלת ההתנחלות היהודית בשטחים הכבושים החדשים הובעה על ידי תנועת ארץ ישראל השלמה , על ידי הליכוד ומאוחר יותר על ידי גוש אמונים . הגוש —תנועה מיליטאנטית , חוץ פרלמנטרית , המורכבת בעיקר מדתיים —קרא תיגר על הממשלה ב 1974 על ידי הקמת התנחלויות לא מאושרות . אחרי שממשלת המערך נכשלה בפינויים הוקמו עוד התנחלויות , בסך הכל , 12 שבסופו של דבר זכו בהכרה ובתמיכה כספית . ב 1977 זכה הליכוד בבחירות והקים ממשלה קואליציונית בעלת מחוייבות להתנחלות בלתי מוגבלת ומהירה . הוכנו תוכניות חדשות של התנחלות המונית שהתעלמו ממגבלות
|
|