|
|
Page:259
הסוציולוגיה הישראלית והסכסוך הישראלי ערבי בחלק הקודם הראינו שהסכסוך הישראלי ערבי הוא רב שטחות ומורכב ממספר רמות . בבואנו להעריך את השפעות הסכסוך על מבנה התצורה החברתית הישראלית ועל הדינמיקה שלה —הכרחי לקחת בחשבון את הגילויים השונים של הסכסוך : הכלכלי , האידיאולוגי , התרבותי והדיפלומטי בינלאומי . אומנם בתקופה מסויימת יכול היבט אחד לבלוט יותר מן האחרים , אך ההשפעה הכוללת של הסכסוך על החברה נובעת מצרוף ההיבטים . יתר על כן , למרות שבשלבים השונים תופסים שחקנים ( Actors ) שונים את התפקידים המרכזיים : המעצמות , המדינות הערביות או הפלסטינים , תהיה זו טעות להתעלם בכל שלב מתפקיד שחקני המשנה . הנושא הפלסטיני , למשל , לא נעלם כאשר הסתיים השלב הבין קהילתי , אלא המשיך להיות נוכח ומשפיע בכל השלבים ובכל הרמות של הסכסוך . למרות מרכזיותו הבולטת של הסכסוך בכל היבטי החיים בישראל , הסכסוך הישראלי ערבי הוא עדיין תחום מחקר מוזנח ושולי בזרם המרכזי של הסוציולוגיה הישראלית . סקר הספרות הקיימת מראה חוסר במחקר על הקשר בין היבטים שונים של הסכסוך ותחומים עיקריים של המבנה החברתי והדינמיקה החברתית של ישראל : כלכלה וריבוד , פוליטיקה , תרבות וערכים , חיברות והמשפחה . מעטים עוד יותר המחקרים הדנים בהשפעות הסכסוך על התצורה החברתית הישראלית מנקודת מבט מאקרו חברתית , המשתמשת במתודה ההיסטורית השוואתית , או המנסה לבסס קשרים בין הדינמיקה של הסכסוך ותהליכי שינוי חברתי בישראל . אין בנמצא עדיין בסוציולוגיה הישראלית , ואין זה בשל היותה בלתי מפותחת , זרם או אסכולה הרואים את הסכסוך והיבטיו הרבים כנקודת מוצא להסבר יהודיות החברה הישראלית . נראה כאילו רוב הסוציולוגים הישראלים נרתעים ממחקר הסכסוך או שיש להם קושי בעיסוק כולל , נפרד ובלתי תלוי בשדה זה כנושא לגיטימי . סמוחה וציבולסקי ( 1978 ) הצביעו כבר לפני כמה שנים על הנדירות היחסית של מחקר על ערבים על ידי סוציולוגים ישראליים . בהקדמה לאנתולוגיה בסוציולוגיה פוליטית של ישראל ( Krausz , 1985 ) שיצאה לאחרונה , התייחס קרל דויטש שוב למחקר סוציולוגי על ערבים ועל ידי ערבים כאל שטח מת של המקצוע בישראל . נראה שהבעיה אינה בלתי ידועה , או חדשה , ובכל זאת החסר אינו מתמלא . לדעתי , הבעיה רחבה יותר ממה שנתפס על ידי סמוחה ודויטש והיא אינה שייכת למחקר על , או על ידי , ערבים אלא לתפיסה השלטת בקרב הסוציולוגים הישראלים על המבנה החברתי שלהם . כיוון שסקירה מפורטת של המחקר הישראלי היא מעבר לטווח האפשרי במאמר זה , אגביל את עצמי לטיפולוגיה קצרה—המציגה את טענתי שהסוציולוגיה הישראלית מסונוורת על ידי התפיסה ההגמוניה של הסכסוך , תפיסה המשותפת לרוב הסוציולוגים הישראלים ושהיא חלק בלתי נפרד מהקונסנזוס הפוליטי הישראלי שבו מעוגנים סוציולוגים אלה . האופן שבו הסכסוך מתוחם , והשלכותיו מוגדרות , ניגזר מן האופן שבו מובנים ומקושרים שלושת מרכיביו העיקריים של הסכסוך . "החברה הישראלית , " "ערבים פלסטינים בישראל , " ו"הסכסוך" עצמו . הטיפולוגיה שאציע ניגזרת מן ההתייחסות למספר שאלות מפתח י האם כל מרכיב של הסכסוך מובן בזיקתו למרכיבים האחרים —או שהוא מטופל בנפרד ? מהו ההיקף הניתפס של כל מרכיב , ומהם סוגי
|
|