sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:245

לדובב את השתיקות : ייצוג האשה והמזרח בקולנוע הישראלי אלה שוחט הקולנוע הישראלי משקף את מיתוס השוויון כפי שהוא טופח על ידי השיח ( discourse ) הציוני . במסגרתו של שיח זה , הפמיניזם נדחק לשוליים . תעשיית הקולנוע , לא זו בלבד שהיא נשלטה על ידי גברים , אלא שהיא גם קידמה עניינים גבריים , בהתייחסה אל נושאי נשים רק במידה שהם היו רלוואנטיים לרטוריקה הלאומנית . אי אפשר , למעשה , לדבר על שיח פמיניסטי אלטרנטיבי בתרבות הישראלית , לא רק בגלל המיליטריזם שלה אלא גם בגלל מורשת האתוס של הצבר הלאומן : הצבר המיתולוגי , אב הטיפוס של היהודי החדש ההולך ומתעצב בארץ ישראל , היווה את האנטיתיזה הגברית לתדמית ( הציונית ) של היהודי הגלותי ה"נשי . " הצבר נוצר על ידי דור המהגרים החלוצים , שראו בילדיהם את התיקווה להצלת היהודים , וכתוצאה מכך האצילו על בניהם את המעמד הגאה של מעין אריסטוקרטיה מוסרית . במעין היפוך אדיפליסטי , הצבר נולד לתוך חלל שבו הבן היה הדמות האידיאלית — ולא האב . נקודת המוצא של הנראטיבים העבריים היתה , על כן , העדרו של האב הגלותי . הגיבורים ( לגיבורות לא היה כמעט מקום ) קולסו כילדים נצחיים חסרי הורים , שכאילו נולדו יש מאין . הורים ציוניים חינכו את ילדיהם לראות את עצמם כאסופים היסטוריים הראויים להורים אצילים יותר , רומאנטיים יותר , חזקים יותר . הצבר המיתולוגי , שהוצג — בלשון המשקפת את ההבדלים הבין מיניים בחברה — כמצילו הגברי של היהודי הגלותי , סימל גם את הריסתה של הישות היהודית הגלותית . הגיבור הצבר הוצג כמאופיין על ידי אותן תכונות לאומניות עצמן שעמדו מאחורי דיכוי היהודים בגלות—בריא , שזוף , לעתים קרובות בלונדיני בעל עיניים כחולות , נקי לכאורה מכל תסביכי הנחיתות ה"יהודיים , " מעין יציר הטבע , בוטח בעצמו , גא ועז נפש . למרבה האירוניה , תפיסה זו הושפעה לא מעט מגוסטב וינקן ו"תרבות הנוער" האופנתית של גרמניה של תחילת המאה , ובייחוד מתנועת הנוער הגרמנית , הוונדרפוגל ( אילון , . ( 1981 הסטריאוטיפ הציוני של היהודי הגלותי כקורבן סביל ושל הצבר כגואל פעיל , הנציח באורח סובלימינאלי שיח המעוצב על ידי ההבדלים הבין מיניים בחברה , שבו הקשיחות הגברית הועלתה על נס בדרך שחתרה תחת האפשרות ליצור פרספקטיבה פמיניסטית . עוד בתקופת היישוב , הז'אנר של "סרטי חלוצים" מסוגו של "צבר" ( 1933 ) רמז על עליונותה של החברה היהודית על זו הערבית , באמצעות הצגה מקבילה של מעמד האשה המקור : Ella Shohat , "Making the Silences Speak in the Israeli Cinema " , in B . Swirski and M . P . Safir ( Eds . ) , Calling the Equality Bluff : Women in Israel . New York : Teachers College Press , 1991 . Used with permission .

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help