sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:240

סגורים" . ( 1991 ) המדיניות החברתית הנגזרת מרוב המחקרים המתמקדים בנשים המוכות גורסת פתיחת מקלטים והענקת שירותים אחרים לנשים מוכות . שטיינר ואפשטיין ומרדר קוראות במפורש לטיפול קבוצתי במקום טיפול פרטני ; ושטיינר מצביעה על שורה ארוכה של שינויים במדיניות , כולל חקיקה חדשה . ניתן לומר כי הנושא של נשים מוכות הוא "סיפור הצלחה : " אנשי רווחה מצביעים עליו כעל דוגמה של בעיה חברתית שהובאה לתודעת הציבור "מלמטה" וזכתה לתמיכת הממסד . פמיניסטיות מצביעות אף הן על "נשים מוכות" כעל יוזמה פמיניסטית שהוכתרה בהצלחה ; ואולם הספקניות שבינינו מוסיפות כי היוזמה הצליחה כיון שעם הזמן היא נתפסה כשירות רווחה —ובתור שכזה הפסיקה לאיים על הסדר הקיים . מה לא השתנה ? ראשית , ובניגוד לכוונת המייסדות , המקלטים לא הפכו למוקדים של תנועת נשים רחבה שמטרתה להאבק נגד השליטה הגברית במשפחה ובמוסדות החברתיים האחרים . במקום זאת הפכו המקלטים הפמיניסטיים ( ולא כולם הם כאלה ) למוסדות כמו כל המוסדות , הדואגים בעיקר להמשך קיומם הם . אין הם יוזמים פעילויות מעבר לאלה הדרושות להפעלת המוסד עצמו , ורוב הנשים העובדות והשוהות בהם אינן מעורבות עוד במאבקים פמיניסטיים רחבים . שנית , למרות החידושים בשיטות טיפוליות — טיפול קבוצתי לנשים מוכות לחוד ולגברים מכים לחוד —דרכי הטיפול הנפוצות ביותר בארץ הן עדיין טיפול זוגי וטיפול פרטני , עם כל ההשלכות הנובעות מהן . שלישית , למרות שעתה קל יותר לאשה — היהודיה — להישרד כאם חד הורית , היא עדיין חייבת לפנות לרבנות על מנת לקבל גט מבעלה , ולמוסד זה אין סיוע לאשה המוכה . היא נשארת שבויה של בעלה ושל ההלכה היהודית עד שהבעל מסכים לומר "רוצה אני" ולתת לה גט מרצונו החופשי . רביעית , למרות שאמצעי התקשורת מדווחים על אלימות נגד נשים , הם עדיין מתארים מקרים של הריגת נשים כבעיה "רומנטית , " כ"טרגדיה משפחתית , " כאירועים מקריים או כאירועים באשמת האשה ( נבו , . ( 1993 ההבנייה של רצח או הריגת נשים בידי בני זוגן היא כשל בעיה של הפרט ולא כשל בעיה של החברה ; הרצח מתואר כמעשה של אדם ללא מין — ( gender ) ולא כמעשה שרק הגברים עושים . לבסוף , בעשור האחרון נכתבה בארץ מעט מאוד ספרות פמיניסטית רדיקאלית . זה נכון לא רק לגבי הנושא של אלימות נגד נשים —רצח , הכאה , אונס , הטרדה מינית , פורנוגראפיה — אלא גם לגבי נושאים אחרים . טיעונים פמיניסטיים , כמו אלה המוצגים במאמר , אומצו על ידי חוקרים וחוקרות בקישוטים להסבריהם , ולא במשתנים . רוב החוקרים / ות עדיין תופסים / ות עמדות "אובייקטיביות , " כשמטרתם / ן לתאר או לנתח את המצב הקיים הגלוי לעין , במקום לתפוס עמדה פמיניסטית , הגורסת שעל החוקר / ת לתרום לשינוי על ידי גילוי הבניות ותהליכים נסתרים , כמו גם על ידי מעורכות חברתית מעבר לעריכת המחקרים . יתכן שמצב זה הוא פועל יוצא של העובדה שרוב הכותבות מועסקות באוניברסיטאות וחייבות לפעול לפי כללי המשחק של מוסדות אלה . יתכן שכל עוד לא יקומו בארץ מוסדות מחקר והוראה אלטרנטיביים , וכל עוד לא יעניקו ארגונים פמיניסטיים מילגות

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help