|
|
Page:225
מדיניות המיועדת לשינוי תרבותי של המזרחים לא תביא להיעלמות האלימות נגד נשים : נשים מוכות ישנן גם במערב , ובישראל גם בעלים יוצאי ארצות מערביות מכים את נשותיהם . תפיסת התופעה כבעייה תרבותית מובילה לחוסר מעשה — במקום למאמץ לשנות את מצבן של הנשים המוכות . היא גורמת לכך שנשים לא מוכות ומעצבי המדיניות החברתית מגדירים את הבעייה של הכאת נשים כבעייה "שלהם" —דהיינו , של אנשים בעלי תרבות שונה האמורה להיעלם . אלימות נגד נשים כתוצאה של "דינמיקה של אינטרקציה " תפיסה שונה הרווחת בין עובדות רווחה והנלמדת , ככל הנראה , בבתי ספר לעבודה סוציאלית , טוענת כי אלימות נגד נשים מקורה ב"דינמיקה של אינטרקציה" בין בני הזוג . הקביעות הבאות של מייצגי גישה זו מדברות בעד עצמן : המערכת המשפחתית , המאופיינת על ידי אינטרקציות בעלות תכיפות , עוצמה וקירבה , יוצרת גם מצבי חיכוך , ואלה מגבירים את ההסתברות של ביטויי תוקפנות , המסוגלים להגיע עד לאלימות פיזית . ( גירון , . ( 352 : 1980 ... האלימות היא סימפטום של מערכת יחסים . ( שם , שם . ( אלימות במשפחה נובעת ... משילוב התכונות האישיות של המכה ושל הקורבן , וממבנה היחסים במערכת המשפחתית . ( אילון , . ( 338 : 1980 ... הקשר בין בני זוג מכוון גם לסיפוק הדדי של צרכים משלימים או מנוגדים של השניים . כך ניתן לראות מערכת אלימה בין בני זוג בשיווי משקל בין תוקף לבין מותקף : הצורך של הבעל להיות פוגע ואלים עונה על הצורך של האשה להיות קורבן להתנהגות כזאת . ( גירון , שם . ( 354 : בתרגום חופשי לעברית נאמר לנו כאן כי הבעל מכה את האשה מכיוון שהם מתגוררים יחד , מרבים להתראות ולדבר זה עם זה , שונים זה מזה ולא תמיד מסכימים : "מערכת יחסים" ו"שיווי משקל" מתקיימים כאשר כל אחת / ד מקבלת / ל את אשר היא / הוא צריכה / ך : הבעל תוקף מתוך צורך להכות , והאשה המותקפת מקבלת את המכות מתוך צורך לקבל מכות (!) . גירסה אחרת של אותה תפיסה אומרת שהאלימות הופכת להיות חלק מהחיים של זוגות נשואים כאשר ההתנהגות של כל אחת / ד מאיימת על מנגנוני ההגנה של השנייה / י ( לדוגמה , . ( Symonds , 1979 הצורך בהתגוננות גורם לכל אחת / ד להתנהג בצורה כזאת שתביא לאלימות ( בדרך כלל נגד האשה . ( כאן האלימות נתפסת כדפוס התנהגות שמקורו לא בצרכים משלימים , אלא בצרכים מנוגדים של בני הזוג . תפיסת ה"דינמיקה של אינטרקציה" מבוססת על ההנחות של התיאוריה הפונקציונאליסטית בסוציולוגיה . נקודת המוצא של תיאוריה זו היא שעצם קיומה של תופעה חברתית נתונה מעיד על כך שיש לה פונקציה חברתית . למשל : אם בכל חברה קיים ריבוד , סימן שהריבוד ממלא פונקציה חשובה ( כגון ויסות חלוקת העבודה בחברה ;( אם בכל חברה קיים מוסד המשפחה , סימן שהמשפחה ממלאת פונקציה חברתית חשובה ( כגון קיום המין האנושי וגידול הילדים . ( על פי אותו הגיון ניתן לנתח גם תופעות תוך משפחתיות כבעלות פונקציה חשובה בהתקיימות המשפחה , לדוגמה : אם היחסים
|
|