sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:217

VI אחרי יום האדמה הועלתה שאלת ההכרה באוכלוסיה הערבית בישראל כמיעוט לאומי . כידוע , לא מעניק השלטון הישראלי שום זכויות קולקטיביות לערבים , אלא על בסיס של שייכות דתית , ובמקרה של העדה האיסלאמית , גם זה לא מתקיים ללא פיקוח והתערבות שלטונית ( למשל , בשאלות הווקף האיסלאמי ומינוי שופטים הלכתיים . ( על כל פנים , הרשויות בישראל מדברות באופן רשמי על "בני מיעוטים" ולא על מיעוט לאומי ערבי . התביעה להכרה בערבים הישראלים כמיעוט לאומי נדחתה אז קטיגורית על ידי השלטון הישראלי , אבל היא המשיכה להתגלגל בחוגים הפוליטיים השונים . המפלגה הקומוניסטית , למשל , החלה לדבר על זכויות יומיומיות ( אזרחיות ) ועל זכויות לאומיות . פרט לעובדה ששני המושגים אינם מוצלחים , לא נעשה ( ולדעתי באופן מודע ) שום ניסיון להגדיר את משמעות המושג "זכויות לאומיות" כשמדובר בערבים בישראל . הרשימה המתקדמת אימצה לאחרונה את התביעה להכרה בערבים בישראל כמיעוט לאומי , אבל היא לא פירשה את תביעתה . ההכרה במיעוט הערבי בישראל כמיעוט לאומי משמעותה הכרה בזכויותיו כקולקטיב , כלומר הכרה בזכותו לנהל את ענייניו התרבותיים . "אוטונומיה" היא בדרך כלל מושג הבא להציג את ענייניהם של מיעוטים לאומיים אשר קיבלו את האזרחות , אבל לא באים על ביטויים הלאומי במדינה . האוטונומיה היא "פריווילגיה" שמעבר לשוויון האזרחי , שלא נועדה למלא את החלל שנוצר בהעדרו אלא להוסיף לו מימד . במקרה של הערבים בישראל , נעשה כבר הוויתור ההיסטורי על המולדת על ידי הילידים . האוטונומיה תהיה לפיכך פשרה היסטורית שתיעשה עם ולגבי ילידי הארץ אזרחי המדינה . היא לא תפגע בזכותם האזרחית ובזיקתם לשלטון המרכזי . היא גם לא תיעשה על בסיס טריטוריאלי ( ישנן ערים מעורבות והאוכלוסיה מפוזרת , ( אלא על בסיס פרסונאלי . בכל הנוגע לשטחים הכבושים , המצב שונה . האוטונומיה איננה תחליף לריבונות . ניתן להבין ממשל עצמי כתהליך של מעבר הדרגתי של השלטון לידי עם המצוי תחת כיבוש . מה שמוצע איננו תהליך של דה קולוניזציה אשר כדי לקיימו דרושה הסכמת הכובשים והנכבשים , כשהיעד המוסכם על שני הצדדים הוא מעבר לריבונות . במקרה של ישראל יעד זה איננו מוכר או מוצהר , ולו אף בעתיד הרחוק . המדינה הכובשת , במקרה של הגדה והרצועה , מציעה אוטונומיה של מיעוטים לאומיים לעם תחת כיבוש . לאוטונומיה כזו יש כתובת אחרת : המיעוט הלאומי הערבי בישראל . הבדל זה צריך למצוא ביטוי לא רק בגלל האופציה שהוא מציע לערבים בישראל , אלא גם מכיוון שהוא מבהיר את האופציות בשטחים הכבושים ותומך בצורה פעילה , ולא בדרך של סולידריות סבילה , במאבק נגד הכיבוש . לא ניתן לפתח במאמר אחד מודל מפורט של אוטונומיה . כוונתי היא להציג את האופציה העקרונית . אינני מאמין גדול בפיתוח של מודלים תיאורטיים שלמים ובניסיון לכפות אותם על המציאות המגוונת . לדעתי , מודל זה יתפתח בצורה הדרגתית ויוצע בצורה מפורטת על ידי הכוחות והאליטות אשר יתבעו אותו . אין שום הכרח להציע מלכתחילה מודל מפורט . יש צורך להציע את האופציה ולהתחיל לפתח אותה , כדי שתהפוך עם הזמן למורכבת יותר ויותר . אסור שהחוגים הרציונליסטיים , הומניסטיים חילוניים , ישאירו את האופציה התרבותית של מיעוט לאומי בידי הכוחות הדתיים או בידי הדתיות הפוליטית . בהווה קיימות שתי אופציות תרבותיות שמשקפות משבר : מרגינליזציה תרבותית של החברה הערבית , תוך

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help