sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:199

את הזכות המוסרית של יהודי התפוצות להישאר במקומם ולטפח מרכזים שיתחרו בהצלחה בישראל . יש צורך דחוף בציונות חדשה שתיצור סינתזה חדשה בין כל הדרישות השונות הללו , על סתירותיהן . הערות הטיוטה הראשונה של המאמר נכתבה בשנה האקדמית , 1989 / 90 כאשר כיהנתי כעמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים על שם אננברג ( Annenberg Research Institute ) שבפילדלפיה . למכון זה אני חייב תודה עבור השירותים , הזמן הפנוי והאווירה הקולגיאלית . הפרק הוצג בכנס הבינלאומי בנושא Israeli Democracy Under , Stress שאירגן המכון הישראלי לדמוקרטיה באוניברסיטת סטנפורד בקיץ . 1990 תודה ללארי דיאמונד Larry ) ( Diamond ולמשתתפים האחרים בכנס עכור הערותיהם שהועילו להכנת הגירסה המתוקנת של המאמר . כמאמר מובאים נתונים מארבעה סקרי דעת קהל . שלושת הראשונים בהם מומנו על ידי קרן פורר האמריקנית והאגודה הישראלית לקרנות חינוך ומחקר , והאחרון מומן על ידי קרן המחקר DFG של ממשלת גרמניה , שהתקבלה באמצעות מכון המחקר Bergstraesser Institut Arnold שבפד"בודג . תודה לקרנות המחקר עבור הסיוע . סקר 1988 הוא חלק ממחקר השוואתי של דרום אפריקה , סרי לנקה , לבנון וישראל , והוא מבוסס על שאלון השוואתי משותף . פרופ' תיאודור הנף ( Theodor Hanf ) עמד בראש הפרוייקט כולו שמומן על ידי n . DFG ברצוני להודות לחברי צוות המחקר הבינלאומי על תרומתם לסקר . 1988 . 1 ב . סילבר ( Silver , 1990 ) מיישמת את הניתוח של מערכת כלכלה עולמית לישראל וטוענת שבשונה ממדינות אחרות של הפריפריה למחצה , ישראל התנסתה כתקופה של צמיחה כלכלית עד ל 974 ו ולקיפאון מאז . הסיבות להצלחה בתקופה המוקדמת כוללות : קיומה של מנהיגות נמרצת בעלת אוריינטציה חזקה לפיתוח , האוטונומיה והעוצמה של המדינה לעומת החולשה של הבורגנות ומעמד העובדים , השגת הון חיצוני שלא באמצעות מנגנון השוק , יכולת למצוא גומחה בשוק העולמי על בסיס החזקת השכר ברמה נמוכה ושימוש יעיל במקורות . הסיבות להידרדרות בתקופה המאוחרת היו תנאים גרועים לצמיחה שנבעו , חלקית , מההצלחה בתקופה המוקדמת , והן כוללות : היחלשות המדינה , גידול בעלות העבודה , ומיתון בשוק העולמי . לפי התיאוריה של מערכת הכלכלה העולמית , לא יכולות מדינות הפריפריה למחצה להצטרף למדינות המרכו , ובסופו של דבר הן מידרדרות משום שאין להן את ההון הדרוש לקיים כלכלה של חדשנות . ישראל חמקה באופן יוצא דופן מגורל זה הודות לסיוע האמריקני . . 2 עוני מוגדר כהכנסה של , 50 ^ 0 או פחות , מן ההכנסה הפנו"ה החציונית לנפש סטנדארטית . סקר ההכנסות 1988 כלל 83 % מכלל האוכלוסיה . לא ברור איך היתה מושפעת תחולת העוני אילו היו נכללים גם ראשי משקי בית לא שכירים וכפריים . . 3 מקדם אי שוויון ג'יני היה 0 . 4493 במקום 0 . 3160 ( ל . מ . ס ,. שנתון סטטיסטי לישראל , . ( 67 : 1989 . 4 במאמר מובאים נתונים משני סקרי דעת קהל של האוכלוסיה היהודית ושני סקרים של האוכלוסיה הערבית . הם נערכו ב 1985 וב 1988 וניתנים להשוואה לאורך זמן . כל אחד מהם היה מבוסס על ראיונות אישיים עם מידגמים ארציים מייצגים של 1 , 200 גברים ונשים , בני 18 ומעלה , המתגוררים בישראל שבתחום הקו הירוק , להוציא את מזרח ירושלים . דיווח מלא על הסקרים הללו מופיע אצל . Smooha , 1989 , 1992 כל המספרים המצוטטים להלן לקוחים מספרים אלה , אלא אם כן צויין אחרת . . 5 כדי להמחיש זאת , שיעור הנשאלים הדוחים את המשפט "לא משנה אילו מאמצים אישיים אעשה , בישראל לא אשיג את ההשכלה ואת העבודה שלהן אני ראוי" נע מ % ו 88 . בקרב יהודים הנמצאים בראש סולם היוקרה המקצועית , עד 72 . 5 % בקרב יהודים המצויים בתחתית הסולם . הדבר נכון לגבי כל האמונות האחרות . הפער באמונות בין אלה שבראש ההירארכיה ובתחתיתה ( יהודים בעלי ציונים 100-81 לעומת 20-0 על סולם יוקרה של ( 100-0 הוא כלהלן : בקרב המאמינים שישראל היא חברה של מעמד בינוני — 76 . 3 % לעומת ; 69 . 296 כקרב המציבים את עצמם במעמד בינוני ומעלה 94 . 2 % — לעומת , 86 . 8 % בקרב המחשיבים גורמים הנוגעים לביצוע אישי ( עבודה קשה , השכלה , ניסיון ואמינות ) בתור קובעים של הצלחה בחיים 75 . 59 ' 0— לעומת ; 67 . 7 % בקרב המסכימים שתגמול ניתן עבור מאמצים אישיים 88 . 1 % — לעומת , 72 . 5 % ובקרב הסבורים שילדיהם ייהנו מאותם סטנדארטים שלהם עצמם 87 % — לעומת . 68 . 2 % . 6 הסגר הממושך שהוטל על השטחים מאז ינואר , 1993 בשל התפשטות הסכינאות נגד יהודים , הקטין לכדי מחצית את עובדי השטחים בישראל . הוא בישר מדיניות חדשה של צימצום שיעור השתתפות ערביי השטחים במשק הישראלי , שהונעה כתחילה על ידי שיקולים בטחוניים ונוספו לה בהמשך נימוקים

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help