sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:193

לרעיון של איגודים מקצועיים ערביים , רק 23 . 4 % תמכו בעיתונות ערבית בלתי תלויה ורק 25 . 996 חייבו הקמת אוניברסיטה ערבית . השתתפות פעילה בפוליטיקה במבט ראשון נראה כאילו ערביי ישראל משולבים היטב בפוליטיקה הישראלית . בבחירות לכנסת ב 1992 הגיע שיעור השתתפותם ל , 70 % לעומת 79 ' % > בקרב היהודים , ובבחירות להסתדרות הכללית ב 1989 היה שיעור השתתפותם , 58 % לעומת 55 % בקרב היהודים . בבחירות לכנסת ב 1992 ניתנו 47 % מקולות הערבים למפלגות ערביות ו 53 % למפלגות יהודיות : לכנסת זו נבחרו שמונה חברים ערבים . ערביי ישראל מקיימים רשת רחבה של תנועות וארגונים פוליטיים עצמאיים המייצגים אותם ונאבקים למען האינטרסים שלהם . יתרה מזאת , ערביי ישראל נוטלים חלק בפוליטיקה החוץ פרלמנטרית בדרך של עצרות , הפגנות ושביתות כלליות כדי לקדם את ענייני השלום והשוויון . עם זאת , בחינה מדוקדקת יותר עשוייה לחשוף שלוש חולשות של הפוליטיקה הערבית . ראשית , המדינה איננה מעניקה הכרה רישמית לארגונים הערביים העצמאיים , ומשרדים ממשלתיים וציבוריים מסרבים לבוא עימם במגע ישיר . בעוד הערבים מצפים כי השלטונות יראו בארגוניהם גופים מייצגים , שיש להאזין לטענותיהם ולשאת ולתת עימם , חשים רוב היהודים כי הערבים צוברים יותר מדי כוח , מציגים תביעות בלתי סבירות ולאומניות , ומערערים ללא הצדקה את האיזון העדין ביחסי יהודים ערבים . נקודת מחלוקת אחרת נסובה על המעורבות הערבית בפוליטיקה החוץ פרלמנטרית . כאמור , עושים הערבים שימוש רב בנשק השביתה הכללית וההפגנות . כך , למשל , במהלך השנה הראשונה של האינתיפאדה ערכו ערביי ישראל שלוש שביתות כלליות : ב 21 . 12 . 1987 לאות סולידריות עם פעילי האינתיפאדה ; ב 30 . 3 . 1988 לציון יום האדמה ; וב 15 . 11 . 1988 במחאה על הריסת 15 בניינים שניבנו ללא רשיון בעיר טייבה . ערביי ישראל חשים כי יש להם זכות דמוקרטית לא מוגבלת לנקוט כל צורה של מחאה שאיננה מנוגדת לחוק . למרות שהיהודים שוב אינם נזעקים משביתות כלליות ערביות , והשלטונות מצידם שוב אינם מאיימים על השובתים ואינם מתערבים בעניין —הרי הרוב היהודי גורס כי מחאה חוץ פרלמנטרית ערבית היא בלתי לגיטימית , לא מועילה ואפילו מזיקה . בסקר משנת 1988 תמכו 73 . 8 % מהמשיבים הערביים בשביתות כלליות המאורגנות על ידי ערביי ישראל לעומת 18 % מבין היהודים , ו 67 . 1 % מהערבים היו בעד פעולות מחאה ערביות בחוץ לארץ לעומת 16 . 8 % מהיהודים . 79 . 3 % מהערבים מאמינים כי הפגנות ערביות מורשות הן נשק יעיל , 78 . 9 % מאמינים בהשבתת המועצות המקומיות הערביות ו 81 % רואים בשביתות כלליות ערביות אמצעי לקידום תביעות ; זאת שעה שיהודים —אילו היו נישאלים — היו ודאי מגלים ספקנות לגבי יעילותם של צעדי מחאה כאלה . האסטרטגיה של בניית בסיס כוח עצמאי , גיוס המונים ערביים לפעולות מחאה , וניסיון לאלץ את השלטונות לשאת ולתת עימם ולהעניק להם ויתורים , מעידה על שאיפת הערבים להפוך לשותפים פעילים בפוליטיקה הקואליציונית הישראלית ובתהליכי קבלת ההחלטות במדינה . שאיפה זו , לעבור מן השוליים אל מרכז העשייה הפוליטית , ניכרת , למשל , בהקמת המפלגה הדמוקרטית הערבית בראשות חבר הכנסת דראושה ב 1988 ובתמיכה הרחבה של ערביי ישראל בהשתתפות נציגים ערבים בקואליציות שליטות . בסקר מ 1985 תמכו 86 . 9 % מהערבים ( לעומת 38 . 8 % בלבד מן היהודים ) בהשתתפות בקואליציה

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help