sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:163

ויצרו את גח"ל , שהפך יותר מאוחר לליכוד . שני כוחות נגדיים אלה פעלו כנגד המבנה הקיים של ייצוג הפועלים . כל אחד בנפרד דרש את ביטול הפוליטיזציה של ההסתדרות . את העברת תפקידיה הלא איגודיים למדינה ואת חקיקת חוק בוררות חובה . הקורפוראטיזם הותקף למעשה גם מבית וגם מחוץ . באופן אירוני , למרות איומים אלה על מפא"י , חיזקו תוצאות הבחירות לכנסת את יכולתה של הממשלה להתמודד עם סדר היום החדש שלה , כולל הצורך ברפורמה של הקורפוראטיזם . למרות ששתי המפלגות יחד כרסמו כחמישה אחוזים מעוצמתו של המערך בכנסת , הוא הרוויח מהצטרפותן של מפ"ם ול"ע לקואליציה . עם רוב איתן של 73 ח"כים , שכלל בתוכו גם את מתנגדיה ההיסטוריים של מפא"י , יכולים היו מנהלי המדיניות הכלכלית לנקוט צעדים בלתי פופולריים ללא חשש . המיתון כשיטה לפתרון בעיות נסכם את טיעונינו : תעסוקה מלאה הבליטה וגם החריפה את הניוון של האסטרטגיות הממלכתיות בניהול הכלכלי , החברתי והפוליטי . בתנאים בהם עבודה מאורגנת היתה מסוגלת להגדיל את העלויות ולהתנגד לנסיונות העלאת הפריון , ושבהם אין בכוחה של המערכת להבטיח אספקת כוח עבודה משני זול , החולשה של הקפיטאליזם המסובסד על ידי המדינה נעשתה בולטת ביותר . הבעיה החמירה במיוחד שכן האמצעים הזמינים ה "קשים" כדי לעמוד בהתחייבויות חיצוניות ( ייצוא והשקעות ישירות ) לא הספיקו כדי לפצות על הירידה במקורות ה"רכים" של ההון הנכנס . יתר על כן , לא היתה צפויה עלייה שתמריץ את הצמיחה . המשבר המתפתח לא פגע במדינה באופן עקיף בלבד — בשל תפקידה המרכזי בקביעת המדיניות הכלכלית —אלא בניהול ענייניה היא גם כן . במיוחד בא הדבר לידי ביטוי במחיר הגבוה ששילמה הממשלה בניסיונה להבטיח פופולריות פוליטית באמצעות העלאת המשכורות למרות פיחות בהכנסות מחו"ל . מעבר לכך , קברניטי המדינה נאלצו להתמודד עם הנזקים שנגרמו לעוצמת ההסתדרות ולשילובה הקורפוראטיסטי במדינה , כתוצאה מן ההיערכות הפוליטית החדשה . תיאור סטטיסטי של דילמות אלו , ומקבילותיהן עד לתחילת שנות השמונים , ניתן לראות בלוח . 1 הרעיון שביסוד מדיניות המיתון היה תגובה כפולה לבעיות שפורטו לעיל : מצד אחד , שימת קץ ל"תעסוקת היתר" כדי לערער את בסיס כוחם העצמאי של העובדים ולחזק את ההסתדרות והמעסיקים , ומצד שני , גרימת זעזוע למגזר העיסקי כדי להרחיק מפעלים ומעסיקים מיותרים ובלתי תחרותיים . פרשנות זו ניתנת להוכחה מכמה בחינות . ראשית , גרימת אבטלה היתה הפתרון המעשי היחיד למשבר , שכן תגובות חלופיות לא היו מצליחות לשבור את המיליטאנטיות הפועלית ( ר' . ( Greenwald , 1972 דוגמה טובה לדילמה של מעצבי המדיניות ניתן למצוא ב . 1966 אז נכשל ניסיון לקזז הטבות שניתנו לעובדי מדינה לפני הבחירות באמצעות מניעת העלאות שכר דומות במגזר העיסקי והעלאת המסים העקיפים . התוצאה היתה גל של שביתות , צמיחה מחדש של ועדי פעולה בין מפעליים והתנגדות אפקטיבית לדרישת הממשלה שלא לכלול את המסים החדשים לצורך חישוב מדד יוקר המחייה . אי אפשר היה להגיע להסכם קונסנזואלי רחב כי סמכות ההסתדרות דעכה והלכה , השפעת מפא"י נשחקה , ובשל המתח התחרותי בין קבוצות עובדים שונות . מומחים רבים המליצו על פיחות , אלא שכל עוד לא הושג שקט תעשייתי באמצעות אבטלה לא היתה בו תועלת . הפיחות היה גורם לעליית מחירי הייבוא , שהיו

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help