|
|
Page:161
החד צדדיות . אך ב 965 ו נפלו ההשקעות הישירות למחצית רמתן ודווקא אז הן היו נחוצות ביותר . הרצון לשקם ולהגביר את זרימתו של הון זה תרם כנראה לעיצוב האסטרטגיה הכלכלית של המיתון . עליית כוחם של הפועלים בשוק . בעוד שכלכלנים ישראלים סברו שנדיבות המדינה וניטרול כוחות השוק היוו את הגורמים העיקריים להיווצרות הקשיים הכלכליים של המדינה , נשמעו גם האשמות כלפי מה שנתפס בעוצמתם המוגזמת של הפועלים . שביתות , היעדרויות , "חוסר שיתוף פעולה" ודבקות במכשירי הגנת העובד ( הצמדה למדד , תוספת ותק וקביעות ) הותקפו על ידי המבקרים . הם ראו בהם חבלה במאמצים להגדלת הייצוא , שכן עלות העבודה עלתה על זו של מתחרי ישראל בחו"ל , ומנעה ניצול יעיל של כוח העבודה . ביקורת זו נתמכת על די נתונים , שמצביעים על כך שעלות העבודה בתעשייה גדלה בשיעור גבוה במיוחד בין 1960-1955 ל . 1965-1960 לפני שנות השישים רוסנו המשכורות בעוד שהסובסידיות הממשלתיות איפשרו רווחים גבוהים . בניגוד לכך ב 1965-1960 הואצה עליית השכר ובה בשעה הצטמצמו הרווחים . ( Gaaton , 1971 : 115 ) יכולתם של המעסיקים לאזן את עליית המשכורת באמצעות הגדלת הפריון היתה מוגבלת , משום שעלות העבודה ליחידת תוצר עלתה באופן תלול אפילו בזמן המיתון . לסיכום : היו סימנים לכך שהתעסוקה המלאה אכן הביאה לתוצאות שניבא קלצ'קיירידה ברווחיות ושחיקה בשליטת המעסיקים בתהליך העבודה . תוצאות אלו לא נבעו רק מן הירידה באבטלה אלא גם מן המנגנונים שהזכרנו לעיל : פילוח שוק העבודה , ויחסי העבודה הקורפוראטיסטיים . המקור העיקרי להחלשת גורם הפילוח הוא היסחפות איטית של קבוצות מסויימות מעדות המזרח אל מחוץ לשוק העבודה המשני . תנועה זו התבטאה במספר צורות : במגזרים משניים מסוימים , למשל בענף הבנייה , נוצר לפתע מחסור בפועלים והמשכורות עלו כתוצאה מכך . נוצרו גם הזדמנויות לקבלנים עצמאיים . במגזרים אחרים של עולים חדשים התחילו העובדים לפעול באיגודים מפעליים כדי לדרוש את ההטבות הנהוגות בשוק העבודה הראשוני — ולהצליח בכך . אחרים עזבו את עבודות הייצור לטובת משרות פקידות ושירותים ברמות הנמוכות של הביורוקרטיה הציבורית המתרחבת . ולבסוף , בעיירות הפיתוח ובפרברי הערים הגדולות התפתח "לומפך פרולטריון" בשולי שוק העבודה המסודר או לגמרי מחוצה לו . התפתחות אחרונה זו , נבעה בחלקה ממדיניות רווחה נרחבת שהיתה מכוונת בעיקר לעדות המזרח , בייחוד לאחר המאורעות במשכנות העוני העירוניים ב . 1959 דור ילידי הארץ , שחונך לצפות לניידות כלפי מעלה על בסיס האידיאולגיה האינטגרציונית שהופצה בבתי הספר , בצה"ל ובמקומות נוספים , החריף את בעיית יציאת היהודים מן השוק המשני . נכון הדבר , שקבוצות שוליים חדשות ( לא יהודים , נשים , זקנים ונכים ) איזנו במידת מה את החסר בשוק העבודה המשני , אולם רבים מהם לא כוונו למקומות הדרושים . רוב הפועלים הערבים ( רובם גברים , ( שנכנסו לשוק העבודה , גוייסו לענף הבנייה , ומספר הפועלות המועסקות בענפי השירותים הלך וגדל . נראה שהביקוש של המשק התעשייתי לכוח עבודה משני גדל במשך הזמן ולא בא על סיפוקו . קריאת התיגר על הקורפוראטיזם . הריכוזיות והפוליטיזציה של ההסתדרות , שנבנו בעמל כה רב בעשור הראשון של המדינה , עורערו קשות בעשור השני . על רקע אירגון העובדים וייצוגם מלמעלה על ידי ההנהגה המחוייבת לריסונם , נתנה התעסוקה המלאה תמריץ אדיר לתהליכים ספונטאניים של התארגנות מלמטה . הדבר בא לידי ביטוי כמותי בגידול
|
|