|
|
Page:151
עידוד נוסף —פוליטי—להפרדה הכלכלית בין יהודים לערבים . בתמורה לסיוע חומרי לפועלים ולאירגוניהם הסכימה ההסתדרות לשמש ככלי שרת למטרות הציונות . הדיאלקטיקה הכלכלית מדינית לא הסתיימה כאן . המאבק ל"עבודה עברית" שנוהל במסגרת זו התגלה למנהיגי התנועה ככלי מרכזי לגיבוש השורות סביבה . גישת הכלכלה המדינית מועילה לניתוח הבעיות העכשוויות של החברה הישראלית בדיוק כשם שהיא מועילה לחקר עברה של חברה זו . ברור לכל כי מיקומה של מפא"י בצומת המוסדית שבאמצעותה זרמו לארץ בני אדם והון היתה חיונית לשלטונה . אחרי 1948 נוצלו כוח המדינה , ההגירה ההמונית , וה"העברות החד צדדיות" של הון מחו"ל , לביסוס השליטה החד מפלגתית ולצמיחה כלכלית מהירה . אך מעמדה של המפלגה התערער ככל שגברה האוטונומיה של קבוצות שקודם לכן היו תלויות בה , וככל שהסיוע הכלכלי השתנה ממתן חינם לסובסידיה לצורכי חימוש . כתוצאה משינויים אלה קטנה יכולת המדינה לכוון הן את השקעות ההון ברמה הלאומית והן את המצב הכלכלי של אוכלוסיות נרחבות ברמה הפרטית . כך נחלשה מפלגת השלטון ואף המדינה איבדה מיכולת התימרון הכלכלית שלה . הסבר זה לשינויים הפוליטיים בישראל שונה , כמובן , לחלוטין מן ההסברים המקובלים במדע המדינה , המבקשים אחר סיבות פוליטיות מובהקות למהפך השלטוני של . 1977 הוא שונה אף לחלוטין מן ההסברים המקובלים בכלכלה המפרשים את ההיפראינפלציה שלאחר 1973 ואת היבלמות הצמיחה הכלכלית , כתולדה של משגים פוליטיים ושל לחצים צרכניים . לפי השקפתנו ההיבט החשוב ביותר בהתנהגותה הכלכלית של המדינה נוכח המשבר הכלכלי קשור ביחסיה עם ההון הגדול . ניתוח מערכת יחסים זו מורה כי אותה מדיניות כלכלית שגרמה לקיפאון ולאינפלציה "בלתי נשלטת , " תרמה להתעצמות חסרת תקדים של החברות הגדולות ושל הבנקים הגדולים , מה שאומר דרשני ( בעניין חשוב זה ר' . ( Hadar , 1990 ; Rowley , Bichler & Nitzan , 1988 ההשלכה התיאורטית של ניתוח זה היא ההבנה של התופעה שלינדבלום כינה אותה " כבילת הידיים" ( Imprisonment ) של המדיניות הציבורית על ידי אינטרסים עיסקיים . ( Lindblum , 1982 ) חוקרי החברה הישראלית התעלמו זמן רב מדי מסוגיה זו . ראוי לציין מה גרם להתעלמות זו , והשוואה למקרה האמריקני תהיה מאירת עיניים . בארצות הברית התעורר העניין המחקרי בכוחם של העסקים הגדולים בזירה המדינית כתוצאה של "האפקט המצטבר של וייטנאם ושל הרדיקאליזם של שנות השישים , הדרמה של ווטרגייט , וכן ... קשיים כלכליים נערמים " . כל אלה "עשו את השימוש בכוח בחברה האמריקנית לגלוי לעין" . ( Block , 1987 : 23 ) גם בישראל לא חסרו חשיפות של " שערוריות" מסוגים שונים , אף כי מאוחר יותר מאשר בארה"ב . אך כאן הן לא עוררו , משום מה , זעם כלפי אינטרסים קפיטאליסטיים . סיבה חשובה לכך היא העדרה בישראל של מסוךת עממית ואינטלקטואלית של אי אמון בסקטור העיסקי . אדרבא , אחת האירוניות שהוליד משטר תנועת העבודה היא בילבול מושגי מוחלט , עממי כאינטלקטואלי , בין קפיטאליזם לסוציאליזם . פרקטיקות קפיטאליסטיות לחלוטין הוצגו כאן כהישגים סוציאליסטיים להתפאר . הדיון האקדמי בישראל אף משקף את האידיאולוגיה הרווחת , ומחזק אותה , בדרך נוספת . אי ההכרה בגורמים כלכליים על ידי מדעני המדינה משקף את האמונה שרווחה בקרב תומכי תנועת העבודה כי גורמים כלכליים לא הגבילו את יכולת התימרון הפוליטית של האליטה , או לחליפין כי היא הצליחה ליצור מסגרת חברתית ייחודית למרות התנאים
|
|