|
|
Page:138
הגדול . ובדיקה של הפרסומים הסטטיסטיים של המשטרה מראה כי שיעור המזרחים בה היה כבר בסוף העשור הראשון למדינה כה גבוה , עד כי הכללת השוטרים בקבוצה הכוללת "שירותים ממשלתיים" מעלה את שיעור המזרחים בה . בשנת 1960 היו ילידי אסיה ואפריקה 42 . 6 % , מכלל אנשי המשטרה , וב 42 . 1 % — 1961 ( משטרת ישראל , . ( 28 : 1962 במשטרה , אם כן , היה למזרחים הייצוג הגבוה מבין כל זרועות שירות המדינה . ייצוג גבוה וה הוא פרי תהליך שהתמשך לאורך רוב שנות החמישים — לעומת "ירידה מתמדת באחוז יוצאי אירופה" ( שם , . ( 31 יש להוסיף כי הגידול של שיעור המזרחים במשטרה בא לידי ביטוי בשנים הנדונות בעיקר בדרג השוטרים והסמלים , שכן בקרב 497 הקצינים בשנת , 1960 רק 35 היו ילידי אסיה או אפריקה ;( 7 . 0 % ) בשנת 1961 היה היחס 50 מתוך ( 9 . 470 ) 533 ( שם , שם . ( אם נחשיב את השוטרים בין שאר עובדי המדינה , תתקבל התמונה המוצגת בפרסומים העיקריים של מפקד 1961 —דהיינו , שייצוגם של המזרחים בשירות המדינה הוא כשיעור השתתפותם הכללי בכוח העבודה . אולם בחינה נפרדת של השוטרים מראה , כי בשירותים האדמיניסטרטיביים של הממשלה —הם הם עמדות הכוח וההשפעה העיקריות —היה ייצוג יתר משמעותי לאשכנזים . למזרחים היה ייצוג משמעותי רק במספר משרדים מצומצם , וככל הנראה בדרגים נמוכים , אך בעיקר בכוחות המשטרה — אותם ניתן לראות במובן מסויים באמונים על אספקטים של אכיפת החלטות המתקבלות על ידי אנשי המינהל הממשלתי , דהיינו , על ידי הפקידים האשכנזים . ( ... ) פיתוחים אידיאולוגיים תהליכים חברתיים מתרחשים בו זמנית בכמה מישורים משולבים . דברים נקבעים ומתבצעים —ובו זמנית הם מתוארים , מוסברים ומוצדקים . התיאור וההסבר מנסחים ומגבשים את המשמעויות של התהליך החברתי — משמעויות ההופכות לחלק מן הגורמים המעצבים את דפוסי התפתחותו של התהליך . יכולת להשליט משמעות מסויימת כמשמעות המרכזית של תהליך חברתי פירושה גם יכולת לקבוע את התוצאות האפשריות שלו—תוך מניעתן או הפחתת סבירותן של תוצאות אחרות . הצגה אידיאולוגית של אירועים ותהליכים פירושה מתן הסברים והצדקות התואמים את האינטרסים של הגורם המסביר , אך המוצגים כאמת כוללת בעלת תוקף אוניברסלי . קבלתה של האידיאולוגיה על ידי גורמים שלהם אינטרס שונה , או נוגד , מביאה לעיצוב תפיסותיהם ותודעתם בצורה המאפשרת לבעלי האידיאולוגיה הדומינאנטית להתקדם לקראת יעדיהם ללא התנגדות , ולעתים אף בסיוע פעיל של הקבוצות האחרות . בדיוננו עד כה ראינו כיצד תהליך הפיתוח הכלכלי בתקופה שלאחר קום המדינה היה כרוך בחלוקה דיפרנציאלית של עבודה , הישגים ותגמולים , אשר תרמה לגיבוש מעמדם הנמוך של העולים המזרחים , מחד , ולחיזוק כוחן היחסי של השכבות המועדפות מתוך האוכלוסיה האשכנזית הוותיקה — ובמידה רבה גם של העולים האשכנזים — מאידך . להלן נראה כי בו זמנית התגבשו דפוסים אידיאולוגיים ברורים אשר פירשו את תהליך הפיתוח כך שהם תרמו , למעשה , לעיצובה ולהעמקתה של חלוקת העבודה העדתית —למרות שלכאורה כוונתם היתה להשיג את ההיפך . בעוד במישור האחד מתרחשת דיפרנציאציה בין קבוצות חברתיות שונות — נוצרו הסברים ופירושים במישור האידיאולוגי אשר גרמו לטישטוש משמעותה של הדיפרנציאציה על ידי הצגתה כשלב זמני העתיד לחלוף עם
|
|