|
|
Page:125
להגזים בחשיבותה כפועל יוצא של פעולתה של התשלובת היזמית הממשלתית ( ר' אהרוני , . ( 1976 ניתן לסכם ולומר שהתיאור של החברה הישראלית אשר אליה באו גלי העלייה המזרחית הגדולים לאחר מלחמת השיחרור כ"חברה תעשייתית מודרנית" הינו , במקרה הטוב . לא מדויק . נכון יותר לומר כי זו היתה חכרה כד , הפעילויות הכלכליות נעשו בדרך כלל על פי דפוסים שפותחו בארצות הקפיטליסטיות המודרניות , כאשר פעילויות אלו הן חלק מתהליך היאחזות ראשונית בארץ ישראל , וכאשר סך הפעילויות הללו לא הגיע לכלל פעולה מתואמת ומורכבת בתחום כלכלי כלשהו בקנה מידה גדול , פעולה שתהיה בעלת משמעות בחלוקת העבודה הבינלאומית . על פעולות כאלה ניתן לדבר רק לאחר קום המדינה . הווה אומר שהן נעשו כאשר העולים המזרחים כבר היו כאן , וכאשר הם נוטלים חלק בהן . מכאן שכלכלה מודרנית היא לא דבר שהמזרחים באו אליו כשהוא כבר מעוצב — אלא תהליך בו השתתפו . אם כך , יש לראות מהו הדפוס הספציפי של הפיתוח שהתרחש בארץ תוך השתתפותם של המזרחים — וכן את המקום שתפסו המזרחים בו . לאור הדיון שלעיל , ברצוננו להעלות בעבודה זו את הטיעונים הבאים -.א . השתתפות המזרחים בתהליך הפיתוח . העולים המזרחים שלאחר קום המדינה היוו חלק אינטגראלי של תהליך הפיתוח המזורז של הכלכלה הישראלית , בו היא עברה מכלכלת היאחזות ראשונית לכלכלה המשולבת באופן משמעותי בחלוקת העבודה הבינלאומית . דהיינו , המזרחים נטלו חלק אינטגראלי בהפיכתו של המשק הישראלי למשק " מודרני לכל דבר . " ב . החולשה היחסית של המזרחים . עקב צירוף מספר גורמים אותם נמנה להלן , היוו המזרחים בתהליך הפיתוח האמור כוח עבודה זול יחסית , נייד יחסית , וניתן במידה גבוהה יחסית למניפולציה . עיקרי הגורמים הנראים לנו הם : . 1 דפוסי העלייה והקליטה , אשר תרמו ליצירת יחס של תלות של העולה במוסדות הקולטים.- אמצעים כספיים עצמיים דלים של רוב העולים מחד , והטיפול הריכוזי בעלייה , בקליטה ובאספקת דיור ועבודה מאידך ; . 2 העדר התארגנות אפקטיבית מצד העולים ; . 3 אבטלה במימדים גדולים משך רוב העשור הראשון למדינה ; . 4 הרגלי פעילות כלכלית שונים , מצד רוב העולים , מאלה שעמדו בייסוד תוכניות הפיתוח של מעצבי המדיניות הכלכלית בארץ ; . 5 העדר הגנה אפקטיבית ספציפית לעולים המזרחים מצד ההסתדרות . הדבר התבטא בעיקר בצורה של גידול ההפרשיות בשכר הן בין מקצועות שונים והן בין בעלי דרגות ותנאים שונים בתוך אותו מקצוע . 6 '; מערכת אידיאולוגית—שמקורה מערבי אירופי כללי , והנובעת גם מהנסיון הספציפי של יחסי עדות בתקופת היישוב —אשר הציגה את המזרחים כיוצאי תרבות בלתי מפותחת ונחותה . מערכת אידיאולוגית זו גם תרמה לקביעת מיקומם הנמוך של המזרחים , גם סיפקה לו צידוק . ג . תפקידי המזרחים בפיתוח הכלכלי . בתור כוח עבודה זול , יחסית נייד וזמין למניפולציה , מילאו המזרחים תפקיד מרכזי בכמה שלבים של הפיתוח הכלכלי שלאחר קום המדינה . ראשית , הם נטלו חלק מכריע בהרחבת החקלאות של משק מעורב , בשיקום והרחבה של משק ההדרים , ובפיתוח של גידולים תעשייתיים כגון כותנה בקנה מידה גדול . שנית , ופחות או יותר בו זמנית , הם נטלו חלק מכריע במאמץ הבנייה הגדול של שנות החמישים . שלישית , כאשר הפיתוח החקלאי הגיע לנקודת רווייה והעיבוד החקלאי הפך להיות יותר ממוכן , וכאשר ההשקעה בבניין פחתה , נטלו המזרחים חלק מכריע
|
|