|
|
Page:92
רחל כצנלסון שזר , ( 1930 ) סיפרה האוטוביוגרפי של פועלת אלמונית הניה פקלמן ( 1938 ) וקטעי יומנה של צעירה בלתי ידועה נוספת , אשר חתמה רק באות הראשונה של שמה , ר ,. ואשר הופיע בנספח לספרי אשה בארץ ישראל ( ברנשטיין , . ( 1987 דברים אלה נרשמו בשנות העשרים על ידי נשים צעירות , רווקות , אשר הגיעו מהכשרות התנועה החלוצית במזרח אירופה . חלקן הגיע ישר להתיישבות קיבוצית , אך אחרות נעו בין העיר לגדוד העבודה , למושבה וחזרה העירה , ורבות נשארו בסופו של דבר בעיר . השקפתן על היחסים בינו לבינה השתלבה בהשקפתן על שאלת מעמד האשה בכלל . על פי עדויות שונות שרר שוויון בין נשים לגברים בהכשרות בהן שהו בטרם עלייתם , והנשים הניחו כמובן מאליו , כי גם בארץ ישראל , לפחות בקרב ציבור העובדים , ימשיך לשרור שוויון שכזה . העימות עם אי השוויון ששרר בארץ ישראל , הקשיים המיוחדים בהשגת עבודה , אי השוויון בשכר וחוסר התמיכה בשאיפות הנשים , גם בין חבריהן , העלו את "שאלת האשה" על הפרק . דרישת הנשים היתה למעורבות מלאה במטרות המשותפות להן ולגברים גם יחד . הדרישות הקונקרטיות הועלו בעיקר בתחום העבודה ו האפשרות לעבוד בעבודת כפיים אשר נחשבה לעבודה יצרנית ויצירתית כאחד 1 אפשרות לרכוש כישורים חדשים ולהשתלב בעבודות אשר אויישו על ידי גברים בלבד ; ותגמול שווה עבור אותה עבודה . אולם דרישות אלו ביטאו שאיפה כללית יותר , שאיפה לביטוי שלם של אישיותן בכל תחומי החיים — בעבודה , בתנועה , אך גם בחברות ובאהבה . השאיפה של הנשים החלוצות לא היתה להידמות לגברים אלא למצות את עצמן כבני אדם . היטיבה לבטא זאת יעל גורדון , מראשונות הפועלות החקלאיות , עוד ב 1914 בוועידת הפועלות הראשונה הצעירות העבריות הבאות הנה מלבד מה שהן באות למלאות את תפקידן הלאומי בתור בנות עמנו , הן רוצות גם למצוא פה את עצמן , את ה"אני" של האשה האדם שאין לו מקום יותר מתאים בעולם למצוא בו את שורש נשמתו ולבוא לידי גלוי מאשר בפינת עובדים בארצנו . ( גורדון , ( 215- 16 : 1935 את ה"אני" של "האשה האדם" קיוו הנשים בחוגי הפועלים למצוא גם בביתן הן , ביחסיהן עם בני זוגן . המשפחה העירונית ותפקידיה רוב העולים בעלייה החלוצית בתחילת שנות העשרים היו רווקים ורווקות , אך עד מהרה החלו התקשרויות קבועות והוקמו משפחות אשר רובן המכריע באו בברית הנישואין . על פי נתוניו של הסטטיסטיקן והדמוגרף רוברטו בקי , בהסתמך על מפקד האוכלוסין מ , 1931 רק 1 . 5 % מכלל הנשים היהודיות בארץ ישראל הגיעו לגיל 50-45 מבלי להינשא ( בקי , : 1945 טבלה . ( 66 בעיר , בה חיו כ 80-75 % מהאוכלוסיה ( Gertz , 1947 : 38-39 ) נשאה המשפחה הגרעינית בתפקידים חברתיים רבים ומגוונים . צמצום פונקציות המשפחה , אשר התחייב מהתפיסה החברתית הרדיקלית של אלקינד וטבנקין כמצוטט לעיל , לא התממש הלכה למעשה . כל התפקידים הרפרודוקטיביים — הבטחת ההמשכיות הביולוגית והחברתית —נשארו בידי המשפחה : מיניות , הולדת ילדים , סוציאליזציה , וצריכה . נדון בהיבטים אלה בקצרה .
|
|