sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:89

זכויות ? לדרוש חובות ? האם יש לקבל את ההגדרות הרווחות , בהן האמינו גם הן , למרות השוליות שנידונו לה במסגרתן , או לנסות לגבש הגדרות חדשות ולהעטות הערכה מחודשת על תחומי חיים שונים . עד כמה הגיעו שאלות אלה לכלל מודעות ברורה ומה היו התשובות , הגלויות או הסמויות , המוצהרות או המשתמעות מדרכי הפעולה ? לחוקרות ולחוקרים בעלי רגישות ואמפטיה כאחת מצפות עדיין ללימוד ולעיון סוגיות רבות . הפרטי והציבורי . החברה היישובית מצטיירת על ידי חוקרים כקולקטיביסטית , היינו כזו שניתנת בה עדיפות ברורה וחד משמעית לתחום הכלל על פני תחום הפרט . משתמעת מעדיפות זו הנחה בדבר ההפרדה בין שני תחומים אלה , הפרדה המאפשרת יצירת הירארכיה ברורה ביניהם . אולם הביקורת הפמיניסטית יצאה חוצץ כנגד ההפרדה בין התחום הפרטי והתחום הציבורי בטענה כי הפרדה זו הינה מלאכותית ומטעה כאחד . עצם ההפרדה החדה מוביל למסקנה כי בכל תחום שרירים עקרונות פעולה שונים וכי מה שמתרחש בתחום אחד אינו קשור ומשפיע — אנליטית ו / או מעשית —על מה שקורה בתחום האחר . לביקורת הפמיניסטית נקודת ראות שונה ומנוגדת על פיה תחום "הפרט , " הפרטי כביכול , תחום היחסים האישיים אינטימיים , המשפחה וחיי היום יום בכלל , מעוגן ומקושר לתחום "הכלל , " תחום הכלכלה , העבודה , הפוליטיקה והמבנה החברתי בכללותו . הפרספקטיבה הפמיניסטית מבהירה כי התחומים הללו מזינים האחד את השני . "הפרטי" נתון בתוך תהליכים כלכליים ופוליטיים , אך לחליפין גם מעצב אותם ומשפיע עליהם דרך תהליכי הסוציאליזציה , ויצירת הזהות והמודעות העצמית . בחברה היישובית התחום הציבורי —הכלכלי , פוליטי וצבאי , היה בעל חשיבות מרכזית ואף עליונה . תחום זה , ורק הוא , נתפס כנוגע לאשיות הבנייה החברתית הציונית — עלייה יהודית , רכישת קרקעות , התיישבות , שליטה בשוק העבודה , בניית אירגון צבאי וכדומה . ההפרדה בין הציבורי והפרטי , שהתקבלה כמובנת מאליה , יחד עם הראשוניות הבלתי מעורערת של התחום הציבורי , הביאו להכחשת מקומו ומשמעותו של התחום הפרטי ולהדחקתו . תחום זה נדרש להכפיף עצמו לשיקולים ולעקרונות הפעולה הציבורית , ללא זכות השפעה או השמעת קול , ללא הכרה בתהליכים החשובים המתגבשים בספירה הפרטית ובדרכים הרבות בהן תהליכים אלה קשורים לתחום הציבורי , מוזנים על ידו ומזינים אותו . הנשים נתפסו , למעשה נלכדו , בסתירות שב-ין הזדהותן והתנסותן לבין התפיסות הדומיננטיות . הן הזדהו עמוקות עם העדיפות הראשונה שניתנה ליעדים הציבוריים ולפעילות הציבורית אך בה בעת חוו את המרכזיות של תחום הפרט בחייהן . יתרה מזו , מבלי שנתנו לכך הכרה מפורשת ומוצהרת , הן הכירו בקשר העמוק שבין התחומים , באופן בו חוויותיהן האישיות עוצבו על ידי תחושתן הקולקטיבית — כפי שהדבר בא לידי ביטוי אף בכתיבה האינטימית ביותר שלהן . הנשים נוכחו גם כיצד הדרישות של "התחום הפרטי" עיצבו והגבילו בחייהן הן את "התחום הציבורי . " הן חשו כיצד חוסר המודעות וההכרה של המוסדות הציבוריים הגבריים כספירה "משנית" זו גרם מחד לדחיקתן של הנשים לשולי הפעילות החברתית ומאידך להעמקה נוספת של גבריות התחום הציבורי . האשה במשפחת הפועלים העירונית הדיון שבהמשך עוסק במעמדה של האשה הנשואה , האם והרעיה , במשפחות הפועלים ובציבור הפועלים המאורגן בהסתדרות הכללית . דיון זה מכוון את הזרקור אל תחום

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help