|
|
Page:77
שפותחו להבנת מצבים רב לאומיים אחרים אינם תופסים בארץ ישראל . דגמים שפותחו לגבי חברות הטרוגניות מבחינה אתנית או דתית . אך הומוגניות מבחינת רמת המודרניזציה . אינם תקפים בארץ בגלל ההבדלים הגדולים ברמת המודרניזציה בין יהודים וערבים . מאידך , אי אפשר להשתמש בדגם של ארצות קולוניאליות , "שכן דגמים אלה מתארים בדרך כלל חברות שבהן קיימת מערכת כלכלית משותפת בין הגורם המפותח והגורם הפחות מפותח של האוכלוסיה" ( הורוביץ וליסק , . ( 19 : 1977 עיקר המאמץ של הורוביץ וליסק מופנה להבאת ראיות לקיומן של מערכות כלכליות , חברתיות ופוליטיות נפרדות . אולם אם נבחן את הראיות שהם מביאים , נגלה כי רובן מתייחסות לתחומים ותכנים של שוני בין הערבים ליהודים ו היהודים היו יושבי עיר ברובם , ואילו רוב הערבים היו תושבי כפר ; רמת השכר של היהודים היתה גבוהה מזו של הערבים ; רמת החיים של היהודים היתה גבוהה מזו של הערבים ; רמת החינוך של היהודים היתה גבוהה מזו של הערבים ? רמת המיסוד הפוליטי של היהודים היתה גבוהה מזו של הערבים ; מנגנוני ויסות הקונפליקטים של היהודים היו חזקים מאלה של הערבים ( שם , . ( 33-21 מובן שכל אלה אינם מראים על הפרדה , המונחת ביסודה של דואליות —אלא על שוני בלבד . אך לא רק זאת . רוב תחומי השוני המוזכרים הינם תחומים שהתקיימו מרגע הגיעם של היהודים לארץ . התרכזות בהבדלים מסיטה את הורוביץ וליסק מהתמודדות עם השאלה המרכזית , והיא הדינמיקה החדשה הנוצרת בארץ עם כניסתו של גורם חדש , שהוא גם מודרני , גם מביא איתו הון —דהיינו , כלכלת שוק קפיטליסטית אירופית . ההתרכזות בהבדלים בין שתי האוכלוסיות בנקודת זמן כלשהי ( זו החביבה על הורוביץ וליסק היא תקופת מאורעות ( 1939-1936 לא תגלה את הדינמיקה הזאת . ההיסטוריה של ההתפשטות האירופית מלמדת אותנו שפעולתו של ההון היתה לקשור בין הכלכלה האירופית לבין הכלכלה המקומית קשר אשר אינו מבטל את השוני בין שתי החברות ; להיפך — השוני הוא אשר הבטיח את כדאיות הקשר , לפחות מנקודת הראות של האירופים , ולכן הקשר היה בדרך כלל כזה שהבטיח את המשכיותו של השוני . שוני כשלעצמו , על כן , איננו יכול להוות קריטריון להפרדה . לאחר סקירת ההבדלים השונים בין שתי האוכלוסיות , מסכמים הורוביץ וליסק כי " מציאותן של שתי אוכלוסיות כה שונות זו מזו באותה מסגרת טריטוריאלית תיתכן באחת משתי דרכים : זו מעל זו או זו בצד זו ( שם , . 33 הדגשות במקור . ש . ס . ( . שתי אלטרנטיבות אלה ממצות , אולי , אם המדובר במשחקי קוביות , אך אין הן בהכרח ממצות אם מדובר בחברות אנושיות . יכולות להיות שתי חברות המצויות זו בצד זו מבחינה זו שיש ביניהן הפרדה טריטוריאלית , פוליטית ותרבותית , אך יחד עם זאת קשורות זו בזו במובן שקיימת או מתפתחת ביניהן חלוקת עבודה במסגרת שוק אחד . הורוביץ וליסק עומדים נכונה על התהליך המרכזי שעמד ביסוד יצירת הקשר בין שתי האוכלוסיות : ... המשק הערבי ( היה ) נתון מאז ראשית המאה ה 20 בתהליך של פליטת עודפי כוח עבודה חקלאית שיצרו , כמו בארצות מתפתחות אחרות , היצע של כוח עבודה עודף . המימדים המצומצמים של הצבר הון ופיתוח תעשייתי בסקטור העירוני הערבי הפכו את המשק היהודי והממשלתי למוקדי המשיכה הטבעיים לכוח עבודה עודף זה . יתר על כן , השפעתו של תהליך זה לא הצטמצמה לערביי ארץ ישראל . אפשרויות התעסוקה שנוצרו בארץ ישראל
|
|