|
|
Page:62
... יש לזכור , כי עסקנים אלה עזבו את רוסיה בעשור הראשון של המאה . בתקופה זו הצטיינה רוסיה במספר רב של אירגונים פוליטיים ואידיאולוגיות פוליטיות , בלי שאירגון אחד או השקפה אחת היו דומינאנטיים . העלייה השנייה ייצגה נאמנה מצב זה . אנשיה , כפי שציינו , תמכו באידיאולוגיות רבות ושונות . גם אותם אנשי העלייה השנייה בעלי השאיפות הפוליטיות לא באו עם השקפות עולם מגובשות . ב . כצנלסון מספר לנו , כי בתקופת התבגרותו , לפני שעזב את רוסיה , נדד ממפלגה למפלגה ובדק את רעיונותיהן בלי שמצא סיפוק אף באחת מהן . כאשר החלו בפעילותם הפוליטית בארץ ושאפו לארגן את תומכיהם , היה להם אוצר גדוש של רעיונות ודגמים של אירגונים פוליטיים אותם הביאו מרוסיה . בארץ בחרו לעצמם , תוך כדי עבודתם הפוליטית , אותם רעיונות שהתאימו למצב המיוחד בו מצאו את עצמם בארץ . ( שפירא , ( 33-32 : 1975 הפיתוח התיאורטי של מנהיים הופך כאן לקריקטורה של עצמו . הקשר בין מציאות ואידיאולוגיה מוצג כאן כקשר של רכישה —האידיאולוגיה היא דבר המצוי בסביבתו של האדם , והוא בורר לו מתוך המבחר את מה שנראה לו . שנית , המציאות קובעת לו לאדם איזה מן הרעיונות השונים שרכש לו עליו לשלוף לשם שימוש בכל רגע ורגע . וכל זאת על מנת להראות שהסיפור הנפוץ על אנשי העלייה השנייה — שהיתה להם אידיאולוגיה אמיתית , מגובשת , רצינית —איננו אלא מיתוס . הקורא נותר עם שתי שאלות . ראשית , אם המצב ברוסיה היה כשל סופרמרקט , איך הגיעו הדברים שם לאן שהגיעו ? שנית , מה הקריטריון המציאותי שקבע לאנשי העלייה השנייה לאיזה רעיון להזדקק בכל רגע ורגע ? מה מתאים ומה לא ? על זה דווקא יש לשפירא תשובה : כל מה שעוזר להגדיל את עוצמתך , מתאים . תשובה זו אמורה להיות מספקת , מכיוון שעיקרון העוצמה הוא עיקרון אוניברסאלי , הפועל בכל חברה ובבל אירגון , "בכל תקופה ובכל מקום" ( שפירא , . ( 33 : 1975 מה , אם כן , ההגיון שבאידיאולוגיה ? התשובה , כנראה , היא שזו משמשת כסות על הדחף הבסיסי לצבירת עוצמה . אלא שמדוע צריך כסות ? שאלה קשה ! עמדתו של שפירא יוצאת דופן רק במידת הוולגאריזציה שבה באשר לעמדה העקרונית , כאמור , ההבדלים קטנים . הקטע הבא מתוך סיפרו של גלעדי ממחיש זאת היטב : בתקופת העלייה השלישית שלטה האידיאולוגיה האוטופית קיצונית , שנולדה על רקע הציפיות המופלגות להתגשמותו של החזון הציוני עם כינון המנדט והאווירה המהפכנית משיחית בעקבות גל המהפיכה הגואה בעולם . היו שהאמינו אז בסיסמאות ובתכניות כקומונה של כל פועלי ארץ ישראל , בקיום שכונות עובדים המרכזות המוני פועלים בעיר ובהתיישבות חקלאית שיתופית המקיפה את רוב הפועלים החלוצים . תקופת העלייה הרביעית הביאה להתפקחות מסויימת מאמונות וציפיות אלו , מבלי שהן נמוגו לחלוטין . את מקומן תפסה ההכרה בצורך להיאבק על מעמדה של תנועת העבודה בגורמים ציבוריים ופעמים אף עויינים . הצורות והשיטות של מאבק זה נקבעו , בעיקר , על ידי המציאות החדשה שנוצרה בעקבות העלייה הרביעית , כגון עליית משקלם וחשיבותם של הערים והמקצועות העירוניים . לא עוד דבקות בחלומות מראשית שנות העשרים , כמו האפשרות להגשים מן היסוד חברה
|
|