|
|
Page:45
היחסים בין ההסתדרות הציונית לבין ההסתדרות לא היו מעולם אידיאליים ושיתוף הפעולה ביניהם היה יותר מאונס מאשר מאהבה . ההסתדרות הציונית היתה תלויה בהסתדרות העובדים כיוון שהאחרונה היתה הארגון היחיד שהיה ביכולתו לקלוט עולים וליישבם בארץ ישראל ובכך לממש את מטרת הציונות . יחד עם זאת לא שררה בהסתדרות הציונית אהדה רבה למטרות הסוציאליסטיות של הסתדרות העובדים . בעליית פעילותו והשפעתו של המעמד הבינוני באמצע שנות העשרים ראתה ההסתדרות הציונית הזדמנות לשבור את המונופול של ההסתדרות על ההתיישבות בארץ והיא החלה , כאמור . לסייע לסקטור הפרטי . כחלק ממדיניות זו תבעה ההסתדרות הציונית בסוף 1925 כי יישובים חקלאיים המקבלים ממנה תמיכה פיננסית המועברת באמצעות ההסתדרות יחתמו חוזה עיסקי ישירות עם מחלקת ההתיישבות שלה . היה זה ניסיון מכוון לחתור תחת מעמדה של הנהגת ההסתדרות וליצור זיקה ישירה בין היישובים וההסתדרות הציונית , ללא תיווך ההסתדרות . ההסתדרות , לעומת זאת , הציגה דרישה נגדית לפיה יעברו היישובים החקלאים על כל נכסיהם לבעלותה שלה . לפי הצעה זו תהיה הבעלות בפועל בידי חברת אחזקות אשר מחצית ממניות הייסוד שלה יהיו בידי הוועד הפועל של ההסתדרות . כמובן שלשם ביצוע מדיניות זו ניזקקה ההסתדרות להסכמת המתיישבים החקלאיים עצמם , שכן לא היה באפשרותה לכפות עליהם "הלאמה . " כדי להחליט בעניין זה היה צורך לכנס אסיפה נבחרת של הפועלים החקלאיים . ההסתדרות היתה מודעת לכך כי קיימת בקירבם התנגדות להצעתה ועל כן היתה מודאגת מן התוצאה הצפויה בהחלטת האסיפה הכללית . אחדים מראשי ההסתדרות הביעו בהזדמנות זו את מורת רוחם הגוברת מן הדמוקרטיה הפורמאלית . אחד מהם התבטא גלויות : "להפקיד את העם לשומר על הערכים שלנו זה אומר איפה להסתלק מהם . " אחר אמר בפני אסיפת הפועלים החקלאיים : ''מעל להליכים של הדמוקרטיה הפורמאלית , קיימים יעדים , מטרות וערכים שכדי להגשימם מותר גם לפגוע בה" ( דבר , . ( 10 . 1 . 1926 למרות אווירה זו , ובהעדר כוח כפייה , התקשו מנהיגי ההסתדרות לשכנע אפילו את אנשי מפלגותיהם שלהם לוותר על הבעלות על רכושם לטובת ההסתדרות . רק במאמץ רב עלה בידיהם לבסוף להשיג רוב באסיפה להצעתם . אלמלא הצליחו להשיג רוב לא היתה תוכניתם מתממשת . דמוקרטיה פורמאלית ושלטון הרוב היו הבסיס הלגיטימי של הסמכות שלהם . המשבר הכלכלי הלך ונמשך ובמהלכו הלכו והורעו היחסים בין הנהגת הסתדרות העובדים לבין הנהגת ההסתדרות הציונית . ככל שהורע המצב התערערה גם סמכות הנהגת הפועלים מבית . במצב נואש זה חלה תפנית ברבע השני של שנות העשרים . התפנית החלה עם הגיעו לארץ של גל מהגרים סוציאליסטים חדש מברית המועצות . מרבית מהגרים אלה נולדו בערך בתחילת המאה ועזבו את ברית המועצות בין 1923 ל . 1926 אישיותם הפוליטית עוצבה במאורעות אותם חוו בארץ מוצאם בתחילת שנות העשרים , טרם עזיבתם אותה . מאורעות אלה החלו ב 1921 כאשר החל השלטון הקומוניסטי בראשות לנין ליישם את המדיניות הכלכלית החדשה New Economic ) ( Policy , N . E P אשר כללה את ביטול הקולקטיביזציה של חלק מן הקרקע החקלאית מתוך כוונה לתמרץ את האיכרים כדי שהתוצרת החקלאית תספק את צרכי הערים , העוברות תהליכי תיעוש וגידול אוכלוסיה מואצים . כן כללה התוכנית עידוד של יוזמה פרטית בתחומי המיסחר ובתי העסק הקטנים והבינוניים , לצד קיומו של סקטור ממשלתי מתרחב , ואף זאת לצורך עידוד הפעילות הכלכלית המצוייה במשבר עמוק .
|
|
|