sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:43

המפלגה וההסתדרות של דאגתם הראשונה המהגרים היהודים שהגיעו לא ^ ישראל העות'מאנית והמנדטורית היתה למצוא לעצמם תעסוקה . רבים מהמהגרים הראשונים , אלה שהגיעו בשלהי המאה ה 19 ובראשית המאה ה , 20 היו לחוואים ולבעלי מטעים . המהגרים שהגיעו לאחר 1905 רצו להיות פרולטארים ולפיכך ביקשו עבודה כפועלים שכירים . מהגרים אלה שזה מקרוב באו , היו יוצאי משפחות מן המעמד הבינוני אך הם הגיעו ארצה חסרי רכוש וביקשו תעסוקה במישקיהם של האיכרים היהודים שהקדימו אותם . כאן-הם היו צפויים לאכזבה . רבים מהאיכרים העדיפו להעסיק פועלים ערבים בשכר נמוך ולפיכך השיבו ריקם את פני המהגרים היהודים , המורגלים באורח חיים אירופי , אשר דרשו שכר גבוה יותר . האתגר הראשון בפני אלה אשר ביקשו להיות מנהיגים בקהילה היה מציאת פתרון לבעיית חוסר התעסוקה של ציבורם . את המימון הדרוש להשקעה כלכלית ניתן היה להשיג רק מן ההסתדרות הציונית העולמית . ארגון זה נוהל על ידי גופים נבחרים . כדי לזכות בו במעמד הקימו המנהיגים הסוציאליסטים מפלגות אשר יכלו להשתתף כגופים בבחירות לקונגרסים הציוניים . מבחן קשה נכון למנהיגי מפלגות אלה עם הגיעו של גל חדש של מהגרים סוציאליסטים מרוסיה אחרי מהפכת . 1917 אל קהילת הפועלים היהודים בארץ ישראל , שמנתה כחמשת אלפים בני אדם , נוספו עתה כחמישה עשר אלף צעירים . המנהיגים הוותיקים ניסו למשוך את הציבור החדש למפלגותיהם , אך לציבור זה היו אידיאלים ומנהיגים משלו והוא לא אווה להיות ספיח של הקהילה הקיימת מכבר . הניסיון של מהפכה מוצלחת שבו השתתפו , או שחוו אותו זה עתה , העניק להם את התחושה כי הם יודעים היטב כיצד לנהל את ענייני החברה החדשה וליישם בה את העקרונות המהפכניים . בין שתי קבוצות אלה של פועלים יהודים —אנשי העלייה השנייה ואנשי העלייה השלישית —התנהל מאבק על המנהיגות ועל הדרך הנכונה לארגון הפועלים והקמת חברה סוציאליסטית בארץ ישראל . קבוצת המהגרים הסוציאליסטים החדשה העדיפה דגם שונה של התארגנות פוליטית . תחת מודל המפלגה הם העדיפו את המודל של הסובייטים הרוסיים . הסובייט איגד בתוכו עובדים מסקטורים שונים , תעשייתים כחקלאיים , ודאג לענייניהם הכלכליים המשותפים כפועלים ללא אבחנה מפלגתית או רעיונית . הסובייט עצמו נוהל כ"דמוקרטיה מעמדית" כאשר נערכות בו בחירות פנימיות על בסיס מפלגתי . המעמדות הבינוניים לא השתתפו כמובן בסובייטים ואף נמנע מהם להתאגד במפלגות . בתקופה שבה עזב גל הגירה זה את ברית המועצות נחשבו הסובייטים לזרוע חשובה של המדינה הקומוניסטית . אפילו המפלגה הקומוניסטית עצמה ראתה להשיג לעצמה שליטה בסובייטים באמצעות בחירות ונרתעה מהשתלטות עליהם ברגל גסה . ( Avtorkhanov , 1966 : 237 , 251 ) המנהיגות הוותיקה בארץ ישראל דחתה גישה זו , שבה קויימה אבחנה בין ההיבטים הפוליטיים הצרופים ( המפלגות ) לבין ההיבטים הכלכליים ( הסובייטים ) וקיוותה לגייס את המהגרים החדשים לשורותיה . רק כאשר ניצבה נוכח סכנה של הקמת ארגונים נפרדים מתחרים ואובדן מעמדה , החליטה מנהיגות זו להתפשר ולהקים ארגון רב מפלגתי וחד מעמדי משותף , מעין סובייט גדול . ארגון זה —הלוא היא ההסתדרות—הוקם ב . 1920 תוך מספר שנים הוא איגד כשלושים אחוזים של האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל . מתחילתו נשלט ארגון זה על ידי המפלגה המובילה של המנהיגות הפועלית הוותיקה —

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help