|
|
Page:41
מהגרים אלה הגיעו כולם מרוסיה ( לבד מאחדים שהגיעו מארצות המערב . ( הקבוצה הראשונה מביניהם הגיעה בעקבות מהפכת הנפל של , 1905 השנייה הגיעה לאחר מהפכת אוקטובר 1917 ומלחמת האזרחים שלאחריה , והשלישית יצאה מברית המועצות בין 1923 ו , 1926 לאחר שנוכחה בהפיכת ברית המועצות לדיקטטורה קומוניסטית . כולם היו חברים בתנועות השמאל בארצות מוצאם , או מקורבים אליהן . יחד עם זאת היו מודעים לכך כי רדיפת היהודים ואפלייתם לא יתחסלו אפילו ברוסיה הסובייטית ועל כן גמלו בדעתם כי על היהודים להקים מדינה סוציאליסטית משל עצמם בארץ ישראל . הם ראו עצמם כסוציאליסטים וכלאומיים גם יחד , ואת האידיאולוגיה שלהם הכתירו כציונית סוציאליסטית . תפיסת הדמוקרטיה שלהם היתה מעוגנת באידיאולוגיה nc דמוקרטיה פרוצדורלית ודמוקרטיה ליברלית סוציולוגים מבחינים כין שני סוגי תרבויות פוליטיות : כאלה שבהן שוררים עקרונות קולקטיביסטים וכאלה שבהן שוררים עקרונות אינדיבידואליסטים . ( Lane , 1971 : 173 ) קולקטיביזם היה העיקרון השולט הן במשטרים סוציאליסטים והן במשטרים הלאומיים במזרח אירופה . העיקרון הסוציאליסטי הבסיסי , כפי שהסביר זאת אחד האידיאולוגים של התנועה , גרס כי "אדם ממלא את יעודו רק אם הוא משרת את החברה" ( יומן המחנות , . ( 1938 קולקטיביזם היה אף העיקרון הבסיסי של הלאומיות המזרח אירופית . שלא בלאומיות המערבית , שבה קיימת זהות בין לאומיות לבין אזרחות , בלאומיות המזרחית זוהה הלאום עם קהילה אתנית . סוג זה של לאומיות , לאומיות אינטגראלית המדגישה את השייכות של הפרט לקבוצה , מנוגד ללאומיות המערבית המדגישה את זכויות האזרח . ( Plamenatz , 1976 : 23-36 ) בצד הלאומיות האינטגראלית והסוציאליזם הקולקטיביסטי רווח בתרבות הישראלית יסוד נוסף —הדת היהודית . אלא שדת זו מנותקת , עד כמה שהדבר נוגע לרוב הישראלים , מתכנים דתיים מסורתיים ומשמשת למעשה כחיזוק ללאומיות ( לדיון על הגדרת היהדות ר' שבייד , . ( 1972 זיקה זו בין לאומיות לדת מבדילה את האידיאולוגיה הלאומית הישראלית מזו האופיינית לחברות אירופיות . באירופה הלאומיות באה כתחליף לדת , תחליף חילוני לתרבות המסורתית . בישראל , בניגוד לכך , הדת היהודית מהווה נידבך מרכזי בתרבות , והקשר בינה לבין הלאומיות הוא שורשי ביותר . במערב אירופה דת ומדינה הופרדו במהלך המודרניזציה והפרדה זו היא סימן ההיכר של הדמוקרטיה הליברלית . בישראל , לעומת זאת המזיגה המתמשכת בין מדינה לדת מחזקת את היסודות הקולקטיביסטיים . הדומינאנטיות של העיקרון הקולקטיביסטי בתרבות הישראלית מבוססת , אם כן , על שלושה מקורות — האידיאולוגיה הלאומית , האידיאולוגיה הסוציאליסטית והדת היהודית . לדומינאנטיות זו נודעה השפעה מכרעת על הדמוקרטיה בישראל . היא מסבירה מדוע תפיסת הדמוקרטיה בישראל שונה מזו האופיינית למערב אירופה . במערב יש לדמוקרטיה שני רכיבים — רכיב פרוצדורלי ורכיב ליברלי . הרכיב הפרוצדורלי מתבטא בזכות הבחירה האוניברסלית , בתהליכי הבחירות , ובשמירה על תחרות מוסדרת והוגנת בין הקבוצות המתחרות על השפעה והשתתפות בקבלת ההחלטות . הרכיב הליברלי מתבטא בכיבוד זכויות הפרט והמיעוטים . בשילובם של שני רכיבים אלה לא רק מובטח שלטון הרוב , אלא אף מובטחות זכויות המיעוט באמצעות הטלת מיגבלות על הרוב השולט . דמוקרטיה אמיתית משלבת את שני הרכיבים הללו . בעוד היא מסדירה את שלטון הרוב , היא אף
|
|