|
|
Page:30
אפשר לאבחן בגישת הקולוניזציה שתי גירסאות . האחת ובריאנית . מדגישה את המאבק הכוחני על טריטוריה , והשנייה , מארכסיסטית , מדגישה את המאבק הכלכלי על שוק העבודה . הגישה הראשונה מתבטאת בעבודתו של ברוך קימרלינג והשנייה בעבודתו של גרשון שפיר . בסיפרו ציונות וטריטוריה ; Kimmerling , 1983 ) כן ר' קימרלינג , ( 1976 עושה קימרלינג שימוש מקורי בתיזה הנודעת של ההיסטוריון האמריקני פרדריק טרנר , אשר ניסתה להסביר את התרבות הפוליטית האמריקנית , במיוחד את האינדיבידואליזם , כתולדה של הספר , ( frontier ) דהיינו ההתפשטות הנמשכת מערבה . קימרלינג מתייחס אל הספר כאל משתנה שיכולים להיות לו "ערכים" שונים וגורס כי כשם שספר פנוי להתנחלות ( בלשונו ( high frontierity הינו גורם לאינדיבידואליזציה , כך ספר מוגבל low ) , ( frontierity דהיינו טריטוריה תפוסה ומיושבת , הינו גורם לקולקטיביזציה . כדי להשתלט על ספר מוגבל יש לגייס משאבים באופן קיבוצי ולהפעילם במרוכז . וזהו על פי קימרלינג מה שאירע במקרה הישראלי . כדי להשתלט על הקרקעות בארץ ישראל היה צורך לרכוש אדמות בהון לאומי ולעבדן באמצעות יישובים שיתופיים . מייד נוצר גם הצורך להגן על הקרקעות והיישובים . כך נוצר משולש אמצעי ההתנחלות הציונית —רכישה , התיישבות וכוחנות . קימרלינג מציע לפיכך הסבר "קולוניזטורי" כוללני למאפיינים העיקריים של החברה הישראלית , שבמרכזם ההגמוניה של תנועה סוציאליסטית על תהליך בניית הלאום . התיזה העיקרית של קימרלינג היא , אם כן , כי התהליכים הפנימיים שאירעו בחברה היהודית ניתנים להסבר מתוך הלוגיקה של המפגש הדו לאומי . להתנחלות בארץ ולסכסוך הנובע ממנה היתה ( וממשיכה להיות ) השפעה מעצבת על החברה הישראלית . תהליכים אלה , ולא אימפראטיבים פנימיים , הם שמחוללים את הדינמיקה הפוליטית הישראלית . מעל לכל , ניפתרת כאן תמיהה מרכזית אחת בהיסטוריה הישראלית — מאין נבעה בכורתה של תנועת העבודה בפרוייקט הציוני . על פי הסברו של קימרלינג , בכורה זו נבעה מן הצרכים של התנחלות בתנאי ספר מוגבל ( בעניין זה ר' גם ארליך , . ( 1993 גם שפיר גורס בסיפרו קרקע , עבודה ומקורות הסכסוך הישראלי פלסטיני ; Shafir , 1989 ) ר' גם , Shafir , 1984 ושפיר , ( 1993 כי ההתנחלות והסכסוך הם הגורם המכריע בעיצוב החברה הישראלית בכלל ובמעמד של תנועת העבודה בפרט , אלא שאצלו מוסב הדגש ממאבק על טריטוריה למאבק על עבודה . את היישוב היהודי שהתפתח בארץ ישראל הוא מסווג כ"קולוניה טהורה" או בלתי מעורבת , דהיינו כזו שכלכלתה מושתתת על עבודת המתיישבים ( להבדיל מקולוניות מטעים , שכלכלתן מושתתות על עבודת כפייה , ומקולוניות מעורבות שכלכלתן מושתתת על שילוב של מתיישבים ומקומיים . ( על פי ניתוחו של שפיר התמודדו בשוק העבודה הארץ ישראלי העות'מאני שלוש קבוצות : בעלי הון יהודים ( ספקי העבודה , ( וחסרי הון ( פועלים ) יהודים וערבים . את מערך היחסים בין השלוש מנתח שפיר במסגרת מודל השוק המפולח . ( Bonacich , 1972 ) מודל זה שונה מן המודלים הכלכליים המקובלים בתיאור הפאראמטרים של שוק העבודה . בכלכלה הניאו קלאסית שכר העבודה נחשב כפועל יוצא של מאזן בין גורמי היצע וביקוש רבים , ובכלכלה המארכסיסטית שכר העבודה נחשב כפועל יוצא של מאזן הכוח בין שני מעמדות הומוגניים ( בעלי הון ופועלים . ( על פי מודל השוק המפולח , לעומת זאת , חלוקת כוח העבודה לקבוצות ניכדלות מהווה גורם מתווך ביחסים המעמדיים . ברוב המקרים פועלות בשוק העבודה מספר קבוצות ניבדלות , בין אם על בסיס שיוכי
|
|