|
|
Page:19
המעמד הבינוני ובגנות השלטון הביורוקראטי של מפלגת השלטון דאז הולמות הייטב את ניתוחיו הסוציולוגיים . גישת האליטה של שפירא הפכה על ראשה את תמונת החברה הישראלית שהציגה הגישה המערכתית . חברה זו , אליבא דשפירא , היא דמוקרטית רק באופן פורמאלי אך לא באופן מהותי . היא מקיימת בחירות תקופתיות ומוסדות פרלמנטאריים אך אינה שומרת על זכויות הפרט והמיעוט ועל ההפרדה והאיזון בין ענפי השלטון לבין תחומי החברה . במיוחד חמור בעיניו העירוב בין שירות ציבורי לבין מוסדות נבחרים ובין כלכלה לפוליטיקה . חברה זו אינה מיוסדת על הסכמה ערכית כי אם על מניפולציה כוחנית . סיפרו של שפירא אחדות העבודה ההיסטורית : עוצמתו של . ארגון פוליטי ; 1975 ) ר' גם ( 1984 a עוסק באליטת הכוח הישראלית , זו המושכת בחוטים מאחורי קלעי הדמוקרטיה . הוא מנתח את התגבשותה של האליטה , את מנגנוני ריכוז הכוח שבידיה ואת אופן הפעלתם . האוונגארד האידיאליסטי שהציג אייזנשטאדט הופך תחת עטו של שפירא לקבוצת עסקנים שאפתנית ותככנית . קבוצה זו הביאה ממזרח אירופה את תרבות האירגון הבולשביקית , ובארץ ישראל השכילה להשליט את עצמה על ברזי התקציבים הלאומיים . כך יצרה לה מוקד כוח בלתי מעורער —היא היתה למתווך היחיד בין כוח האדם שבארץ , דהיינו , הפועלים הסרים למשמעתה , לבין הכספים הנתרמים למפעל הלאומי . עמדת כוח זו —ולא כוח הרעיון —היא המסבירה את הצלחת תנועת העבודה . תנועה זו מנוהלת רק לכאורה באופן דמוקרטי ולמעשה מתקיימים בה מנגנוני שליטה אוליגארכיים ( כגון מבנה אנכי סמכותי , קבלת החלטות מחוץ למוסדות הייצוגיים , מינוי מועמדים לבחירות על ידי ועדות ועוד . ( עד 1977 עסק שפירא בניתוח ביקורתי של מקורות העוצמה של האליטה המפא"ית . מאז הציבה בפניו המציאות הישראלית שתי שאלות חדשות . ראשית , מדוע הובסה אליטה חזקה זו , ושנית , מדוע הצליח הימין להתחזק באופן משמעותי כל כך . התשובה שהוא מציע לשאלה הראשונה היא "דורית , " דהיינו האליטה נכשלה משום שלא נמצאו לה ממשיכים . דור ההמשך הטבעי של האליטה , בני הארץ או "דור הפלמ"ח , " נעדר את החינוך והכישורים הדרושים להנהגה מדינית . דור זה חונך במערכת החינוך היישובית הדלה מבחינה תרבותית ועוצב במסגרות הקדם צבאיות של היישוב . כל שהוכשר לעשות הוא מלחמה והוא סבל מחסך רעיוני ופוליטי . על כן כאשר פס מן העולם דור המייסדים והגיע זמן דור הממשיכים ( שצויין באופן סימלי בהעברת ראשות הממשלה מגולדה מאיר ליצחק רבץ ב ( 1974 הוא לא השכיל לשאת בנטל וזה נשמט מידיו . זהו הנושא של עילית ללא ממשיכים : דורות ומנהיגים בחברה הישראלית ( 1984 ) ( אנו העדפנו את השימוש במילה אליטה , שיש לה קונוטאציה ביקורתית , על פני המילה עילית , שיש לה קונוטאציה חיובית . ( השלטון שנשמט עבר לידי אליטה מסוג אחר . מפלגת העבודה וגילגוליה הקודמים נסמכו כאמור על מנגנונים ביורוקרטיים ועל "פוליטיקה של חדרי ישיבות . " הליכוד בגילגוליו הוא מפלגה הנסמכת על עיקרון המנהיג ו"פוליטיקה של כיכרות : " שילהוב המונים , רטוריקה לאומנית וכיו"ב . אפשר לומר כי פוליטיקה מנהלית ( אדמיניסטראטיבית ) נתחלפה בפוליטיקה הצהרתית ( או נאומית . ( כפי שעולה מסיפרו של שפירא על תנועת החרות לשלטון בחרתנו , ( 1989 ) סלידתו מן הימין רבה עוד יותר מסלידתו מן השמאל . אם את תנועת העבודה הוא צייר בצבעי אדום סובייטי , הרי את הליכוד הוא מצייר בצבעי חום פאשיסטי . עלייתה של מפלגה זו התאפשרה לא משום שהציעה פתרונות
|
|