|
|
Page:13
מצד הנתונים הכלכליים , כגון בדיני רבית , הרחקה מעבודה זרה וכדומה , ההכרעות נפלו אגב לחץ המציאות , עד שנוצרה מעין נוסחה כוללת , הקובעת שלא הסמוכין שבמקורות "ואף לא הראיות מהתלמוד הכריעו , " כי אם "תנאי המציאות הם שכפו ( על החכמים ) את הדיוקים והחילוקים" שביסוד הוראותיהם . והנה , אין לך תחום בו נתקל קיום המסורת ההלכית בקשיים כתחום זה של העסקת גוי כשירותו של יהודי , לחץ המציאות הכלכלית מורגש בעליל כמעט בכל אחת מן השאלות והתשובות העוסקות בבעיה זו . כאמור , קיימים מתח ופער בין מה שבעלי הלכה מוסמכים העלו כמחויב על פי הדין ובין מה שהיה רווח בציבור ואף זכה לעתים בגושפנקה הלכית בדיעבד . אך ודאי שלא כל משאלה של בעלי הצרכים נענתה , ולעתים אנו עדים לנסיונות של חכמים לשרש אחרי נוהג שהשתרש מכבר . על כורחנו נשאל אפוא לגבול כוח הלחץ של המציאות , שודאי אינו בלתי מוגבל . יתר על כן ! לא כל החכמים שווים במידותיהם ולא כל הזמנים והעדות שווים בנטיותיהם . יש אם כך מקום לשאול אם ניתן לגלות עקביות כשיטות ההוראה של סקים ובנטיות של מרכזים יהודיים שלמים . אלו הן בעיות , שכותבי תולדות כמים התלבטו בהן הרבה , ושמא יוכל מחקר , שהוא בחינת ^^^^^^^ case study הלכה , לתרום את תרומתו לפתרון הבעיה . מסתבר כי העיון בנושא הנדון חייב להיפתח בסקירת המקורות שבספרות התלמודית , ששימשו לאחר זמן יסוד לפסקי ההלכה של הגאונים , הפוסקים הראשונים והאחרונים . בתחום זה , כבמרבית תחומי ההלכה , אין הספרות התלמודית חד משמעית בהוראותיה . אלמלי כן , לא היה מקום לספקות ולחילוקי דעות של הדורות הבתר תלמודיים . תנודות ותמורות בדינים הנוגעים לעניין חלו גם בתקופת המשנה והתלמוד ; ואם כי אין תקופה זו נכללת בתחום מחקרנו , אין אנו פטורים מלתאר את התפתחות הדברים שחלה בה , תוך הסתמכות על ממצאי חוקרי ההלכה התלמודית . נזדקק לכך על מנת לצייר לעצמנו תמונה ריאלית על התהוות ההלכות שקבעו נוהגי הדורות הבאים והדריכו את חכמיהם בהכרעותיהם . אולם בהבנת שיקולי חכמים אלה עלינו להתעלם מממצאינו ומהשערותינו 5 לשונו של א"א אורבך , בעלי התוספות , מהדורה שנייה . ירושלים תש '' ם . עמ' 1177 וראה שם עמ' . 351 . 92 — 91 ניסוח דומה בדבריו של אברהם גרוסמן , חכמי אשכנז הראשונים , ירושלים תשמ '' א . עמי 126 י "אין לראות בגישתם וו של רגמ"ה ושל חכמי אשכנו , שפעלו אחריו והלכו בדרכו רק תוצאה של עיון בסוגיה התלמודית הדנה בכך . היא נובעת במידה רבה מן המציאות ההיסטורית ומן המגמות שתוארו לעיל . " ב"מגמות" הכוונה לרצון להשיב את המומרים לחיק היהדות . ואומנם , מגמות מעין זו הן לעתים גורם במתן הפסק , ואילו המציאות רק מעמידה את הבעיה .
|
|