|
|
Page:12
של בעלי ההלכה בתחום זה נלמד על מעורבותם של יהודים בחיי הכלכלה של הסביבה הלא יהודית . שכן השימוש ב"גוי של שבת" אינו מצטמצם בהדלקת תנורו של היהודי על ידי הגוי בימות החורף הקרים וכדומה . הוא ממלא תפקיד חשוב אגב הזדקקות יהודים ולא יהודים זה לזה בתחומי כלכלה שונים . "עבדים ושפחות" או פועלים נוכרים עובדים בביתו ובמשקו של היהודי . יהודים עושים שותפות עם גויים בעסקים ; הם שוכרים מהם ומשכירים להם שדות ומפעלים , מפליגים באוניותיהם ומצטרפים לשיירות בהנהגתם וכדומה . אפילו פורש היהודי עצמו בשבת מכל עשייה , עדיין הוא עשוי להנות מן הפעולה המתבצעת על ידי הגוי . על כן נשאלת השאלה : האם הנאה זו מותרת או אסורה ? מסוגי השאלות העולות על שולחנם של בעלי ההלכה בכל דור ודור , אנו למדים אפוא דבר על דרכי פרנסתם של היהודים באותו זמן . ולא כל הדורות והמקומות שווים . יש שמעורבות היהודים בחיי הכלכלה של הסביבה מצטמצמת , והצימצום ניכר במיעוט השאלות המצריכות עיון ' ואילו ריבוי השאלות , וביחוד חידושן , שלא נמצא להן תקדים במסורת ההלכית , מעידים על הרחבת תחומי הפעילות הכלכלית היהודית . ספרות ההלכה , וביחוד ספרי השאלות ותשובות , משמשים אפוא מקור נכבד לתולדות הכלכלה היהודית במשך הדורות . ואומנם נזקקו היסטוריונים מאז למקור זה , אף כי ספק אם מיצו אותו עד תומו . הספק נובע מן העובדה , שתשומת הלב של ההיסטוריונים היתה נתונה כרגיל רק לשאלות המכילות את תיאור המקרים שהזקיקו את השואלים לשאול ולא למשא ומתן ההלכי , שבעקבותיו הגיע בעל ההלכה המשיב לפסק דינו . ואולם קורה לעתים , שרק שיקולי בעל ההלכה בהמשך המשא ומתן שלו מגלים את טיבם האמיתי של העסקים הנידונים ואת המקום שהם תופסים בחיי העדה היהודית . נמצא , כי אף החיפוש אחרי עדויות על הפעילות הכלכלית היהודית גרידא מצריך לימוד מדוקדק של השאלות ותשובות על כל חלקיהן . ולא כל שכן שמתחייב עיון מדוקדק במשא ומתן של המשיבים , שעה שההתענינות מופנית לבעיות ההלכיות הנדונות . ואכן עיקר העניין ההיסטורי בנושא "גוי של שבת" הוא מצד תולדות ההלכה גופן ; שכן אגב המעקב אחרי הפתרונים לבעיות בתחום זה , שהוצעו או נתקבלו , עשויים אספקטים חשובים בהתפתחות ההלכה להתברר . מקובל בחקר ההלכה המודרני , כי במקום שהמסורת ההלכית נתקלה בקשיים 4 ראה , לדוגמא , בן ציון דינור , תולדות ישראל , תל אביב תש"ך — תשל"א , שהפרקים העוסקים בחיי הכלכלה מכילים תמיד מקורות משו"ת העוסקים בהלכות שבת וחג . וראה את מאמרו של חיים הלל בן ששון , 'תקנות איסורי שבת של פולין ומשמעותן הכלכלית והחברתית ' , ציון כא ( חשט"ז , ( עמ' . 206—183
|
|