|
|
Page:9
הקדמה לעתים רחוקות יקרה , שמחבר יוכל לומר בבטחה , כי בפנייתו לנושא חיבורו לא הקדימו אדם מעולם . מקרה נדיר כזה קרה לי בנושא של ספר זה . ולא שנתגלו לי מקורות , שלא היו לנגד עיני זולתי . ספרי הלכה , ברובם מסוג של שאלות ותשובות , שנזדקקתי להם , הם לחם חוקם של לומדי תורה ופוסקי הלכה . הם לא נעלמו אף מעיני חוקרים מודרניים , ביחוד היסטוריונים למיניהם , שהרבו לעיין במקורות אלה לצורכי מחקריהם . אם העיון במקורות אלה הניב בטיפולי מה שלא הניב בידי אחרים , הרי זה בא בזכות צרופן של שתי דרכי הלימוד , זו של הלמדנים על פי השיטה המסורתית , וזו של החוקרים על פי השיטה הביקורתית . בהתאם לשתי זוויות הראייה של הניתוח , מקווה אני , שהספר יתקבל כתרומה הן לתולדות החברה והן לתולדות ההלכה . ואם כי אין זה אלא ספר היסטורי , יתכן שיהיה מי שימצא בו גם מפתח מה להבנת בעיה מבעיות ההווה . שאלת יכולת ההסתגלות של ההלכה לתנאי חיים משתנים לא חדלה מלנסר בעולמנו . המעקב אחרי לבטי ההסתגלות בתחום של "גוי של שבת" עשוי ללמדנו דבר מה על גבולות יכולתה של ההלכה אף בתחומי חיים אחרים . במחקר זה נזקקתי הרבה לספריות המקצועיות שבתחומו — הספריה הלאומית והאוניברסיטאית וספריית יד מימון בירושלים , ובשבתי בניו יורק בחורף תשמ"ג — גם לספריית הסמינר היהודי התיאולוגי . באתי לניו יורק על פי הזמנת הישיבה יוניברסיטי , בה העברתי סמינר על הנושא של ספר זה . קריאת המקורות עם תלמידים , שדרכי המחשבה ההלכית היו נהירות להם , סייעה בידי לא פעם בברור הדברים על דיוקם . ד"ר אברהם גרוסמן מירושלים קרא את הפרקים הראשונים של החיבור , ואני מחזיק לו טובה על כמה מהערותיו המועילות . במשך שנות עיסוקי בנושא נזקקתי לשאול את פי יודעי דבר , איש איש בתחומו — ספרנים , ביבליוגרפים , בעלי הלכה והיסטוריונים — ולכולם אומר : טוב עין הוא יברך . חן חן לאנשי מרכז זלמן שזר על הוצאת הספר בטוב טעם ודעת . ברכה נאמנה לעובדי דפוס 'כתר' על מלאכתם הנאה .
|
|