|
|
Page:יב
ככל שכהן מושפע כאן מקאנט הרי עולה הבדל בולט בין שתי ההשקפות : קאנט לא ייחס משמעות משיחית לברית הפידיראטיבית . ברית זו , ככל שהיתה בעיניו גישום של משפט עמים , עתידה להתחולל כתוצאה מן הסכסוכים והחיכוכים בין מדינות , שיובילו בעל כורחם , ולפרקים בניגוד למניעיהם הממריצים , ליישוב סכסוכים , למה שאנו קוראים קיום זה בצד זה , שסופו קיום של הדדיות ושותפות . כהן , הדבק בקשר שבין אל יחיד לבין האנושות המשיחית ( עמ' , ( 89 כאילו גרס שאחדות אלוהים סופה שתתקבל באחדות האנושות , באנושות האחת שעתידה להכיר את האל היחיד , והוא רואה את העם היהודי כשליח לאנושות . בשליחות זו רואה הוא יסוד ופינה לבחירת העם היהודי כנושא הרעיון של אל יחיד וכמבשר הרעיון של אנושות אחת . הוא מפרש את ביעור האלילות מן העולם כחלק של תפיסת הנבואה וכמכוון לביעור המכשול להשתרשותו של אותו קשר בין אל אחד לאנושות אחת ( עמ' . ( 89 המושגים , על כור מחצבתם השונה , מופיעים במיזוג או צירוף שספק הוא סינתיזה וספק אקלקטיות : 'אהבת הבריות , החיבה לכל הנברא בצלם אלוהים , ההכרה באני של חברך , נטילת אני מכל אהבה עצמית , ההומאניות — היא השאיפה העליונה של כל תרבות , ובייחוד של כל חינוך . אין השכלה אלא ליבון מושגה של ההומאניות . ' ובסמיכות לכך : 'אחוות ההשכלה והסובלנות , שהולידה את ההומאניות , עתידה להביא את האנושות לידי מטרתה המשיחית' ( עמ' . ( 117 אפילו נגרוס הבחנה בין השלב של הומאניות לזה של משיחיות , אי אפשר שלא להבחין כי על םי כהן קיימת קירבה שבתוכן ועניין בין שתי ההשקפות או הציפיות—וספק אם כהן העלה סימני היכר של הבחנה לצד סימני היכר של קירבה . בספרו המרכזי על אתיקה רואה כהן בהומאניות את המידה הטובה העליונה , ומידה זו נתפסת באנושיות באותו מובן שנשתגר בפינו כרגש כלפי בני אדם ובצירוף של רגש כלפי הבריות עם חובה כלפיהם . בהקשר זה ביקר כהן את הרעיון של הרשע השורשי שקאנט גרס אותו , ומשום הבדלי דעות בין השניים בסוגיה זו של הרשע לא הטיל קאנט על רעיון הפידיראטיביות את המימד המשיחי והסתפק במועט כביכול , קרי בהסדר משפטי הנישא על כוחות אמפיריים של טובה הנצמחת מהסדר זה . התיר המשיחי מתפרש בהקשר של ה'אתיקה' כהתחלה חדשה של אנושות חדשה עלי אדמות , והערך המוסרי של המשיחיות הוא במשמעותה המוסרית , או ביתר דיוק : הפילוסופית היסטורית . ההיסטוריה של העמים כהיסטוריה של האנושות זו הבעיה של מה שקרוי בפיו של כהן 'משיחיות נבואית . ' ברור שיש כאן רציפות שלמה בין הרעיונות הפילוסופים של כהן על מידות טובות של האדם והמשיחיות לבין הפירושים המסוימים יותר שהוא נותן , בין השאר באסופת מאמרים שלפנינו , לסוגיות מן היהדות H עייל Hermann Cohen , Ethik Des Reinen Willens , Dritte Auflage , Bruno Cassi- , rer , Berlin 1921 עמ' 630 ואילך . בעניין המשיחיות עיין שם , עמ' 409 ואילך . בעניין הרע והרשע עיין במסתי : Religion within Limits of Reason alone and Religion . of Reason , Leo Baeck Institute Year Book XVII 1972 , pp . 179 ft ' .
|
|