|
|
Page:י
של עצמ שלם , או של צורה טהורה וכיוצא באלה ניסוחים של הרעיונות האריסטו טליים . אלוהים הוא אלוהי הנביאים . שפינוזה היה קרוב יותר למיטאפיסיקה אריס טוטלית מאשר לזו של הרמב"ם , כי אלוהי שפינוזה הוא אלוהי הטבע סתם , או אלוה הוא הטבע על פי הנוסחה ו 'אלוה או הטבע' ( עמ' . ( 35 הבעיה של הכרת אלוהים ברמב"ם אינה הבעיה של אריסטו או של שפינוזה — כלומר אין זו בעיית עצמותו של אלוהים , אלא שאלה על ערכו כדוגמה מוסרית . יש לשים לב להדגשה זו של כהן , כי אלוהים על פי תורת התארים השליליים , שהרמב"ם הוא מייצגה המובהק , הוא בעל הכרת עצמו ובעל ההשגחה , 'והרי על ידי כר הקניתי להכרת האלוה את מלוא תוכנו של העולם' ( עמ' — ( 39 ושוב לפי ציר מרכזי של בעיית המוסר . מכאן שהרמב"ם לא נמשך אחרי האוידימוניה של תורת המוםר של אריסטו , אם אנו מבינים את האוידימוניה כפשוטה , כלומר כהרגשת הרווחה של הנפש , כשהאושר הוא התכלית של המוסר ועיצוב האנרגיה של הנפש במתאים למידה הטובה . כהן הולך כאן בעקבות תורת המוסר של קאנט ומקומו של האושר על פי תורה זו —ואולי אפילו מפליג מעבר לה , כי אין כהן מעלה את הרעיון , הוא רעיונו של קאנט , על ראויותו של האדם לאושר . כל הזיקה לאושר נתפסת על ידו כמין של חומרנות , והתגברות על האוירימוניום היא נצחון האידיאליזם י . כיוון שאין הרמב"ם דבק ברעיון זה , הרי די בכך כדי להוציאו 'מכלל סתם תלמיד מובהק של אריסטו' ( עמ' . ( 40 על משקל ההבדל בין אלוהי אברהם , יצחק ויעקב לבין אלוהי הפילוסופים אומר כהן : 'כבוד ויקר לאלוהי אריסטו , אולם בשום פנים אינו אלוהי ישראל' ( עמ' . ( 28 [ ד ] רעיון המשיחיות תופס מקום בולט בדיוניו של כהן בספרו המרכזי 'דת התבונה . ' כהן מזקיק גם את דיונו לרמב"ם , אשר זכותו הגדולה היא בכך שהבדיל הבדלה חריפה בין 'עולם הבא' לבין 'העתיד לבוא' ( עמ' ;( 54 כהן מסתמר על דברי הרמב"ם שבימות המשיח עולם כמנהגו נוהג . עניינו ליטול ממושג ימות המשיח את הצד של ציפיה לתגמול , או את האוידימוניזם שבו דיברו לעיל . המונותיאיזם מוליד להשקפה שאלוהים יכול להיות בורא של השלם ואין שלם אלא שלום . על כן מגיע המונותיאיזם למרום שיאו במשיחיות , כי זו משמעה בפשיטות : שלטון הטוב עלי אדמות . נמצא , אלוהים שהוא טוב מוצא את הביטוי לטובו במוסריותו של העולם שהוא בוראו ; מוסריות זו מגיעה לגישומה בימות המשיח , והמשיחיות היא ציפייה לגישום זה . בנוסף לכר אלוהים שהוא אחד ברא גם היסטוריה אחת , וזו —צדה האחר היא אחדות האנושות . כאן המונותיאיזם מכונן או מייסד את 7 עיין בסוגיה זו : עמנואל קאנט , ביקורת התבונה המעשית , תרגמו והוסיפו מבוא והערות שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייר , מוסד ביאליק , ירושלים , תשל"ג , עמ' , 125-118 , 115-106 , 62-61 וכן . 124 , 106 השווה גם פרקי מבוא שם , עמ' לב ואילה 8 דת התבונה , עמ' 339 9 שם , עמ' . 57
|
|