|
|
Page:י
בביקורו האחרון של טריסטראם בארצנו , כשהיה בן שבעים וחמש , ( 1897 ) בעט בו סוס ושבר את רגלו , אד גם אז לא נפלה תחו , וכעבור שבועות אחדים יצא מבית החולים בריא ושלם , ושש לטייל עוד . טריסטראם משתלב בקותי שלשלות מעניינות בתולדות זיקתם של עמי המערב לארץ ישראל . האחת היא של אנגלו סאקסים , שגילו יחס מיוחד ועמוק אל ארץ התנ"ר , בעיקר מתוך מניעים דתיים , אם כי לפעמים נתערבו בדבר גם מניעים חילוניים . והלא דבר הוא , שדווקא בין אנגלים מצאה לה מהלכים סברה עממית , כי הם מצאצאי עשרת השבטים , וכי האבן אשר שם יעקב מראשותיו בבית אל שוכנת עתה כבוד בכנסיית וסטמינסטר . ראשון בשלשלת זו היה אולי ויליבאלדוס הקדוש ( המאה השמינית . ( טריסטראם היד . נוצרי מאמין בכל נפשו ובכל מאודו , ואף פעל בשיחת המיסיון , אבל הוא לא עסק בציד נפשות בארצנו , ודבריו על היהודים בארץ ישראל נאמרים בלשון של כיבוד , בלי ביטויי גנאי המצויים לפעמים בדברי נוסעים נוצרים , שביקרו בארץ הקודש . הרגש הדתי , הפועל כמניע בסיוריו של טריסטראם , גלוי במקומות הרבה בספר הזה , ואדגים את הדבר בשתי מובאות : " למה לכם לבוא ל ט 1 פ 1 א י ק א ק 1 ט א ט 1 א י כאלה כמו סילון וביתיןז" שאל ג'אקומו , שחילק עמי את השמירה . "אין כאן שום מקומות קדושים , ושום עולי רגל אינם מבקרים כאן לעולם . כבר הייתי מורה דרד לעשרות רוסים וצרפתים , אבל רק אתם האנגלים באים הנה . אולי אתם מעוניינים רק במקומות אשר אץ להם קדושים , כי אינכם משתתפים בפולחנם " ? לשווא ניסיתי להסביר לו כי אין עוד מקום שנשתוקק כל כד לישון בו ולהרגיש בקרבת ההשגחה הפוקחת עלינו את עינה , כמו המקום אשר בו ישן יעקב וראה את חלום הסולם שראשו הגיע השמיטה . מקום זה אינו קשור בשום קדוש מן הלוח , ולכן לא נודעת לו כל משמעות לפי תפיסת הדת שלו [ הוא היה יווני . [ ( עמ' ( 125 ואת הרגשתו בעמדו על הי הצופים ביטא טריסטראם כד ( בתור שני קטעים מפועמי רגש עמוק : ( "הרי זה כאילו באת שנית לבקר את קבר אביך או את מחוז ילדותד" ( עמ' . ( 130 השלשלת האחרת הרי זו של חוקרי ארץ ישראל במאה התשע עשרה . * אכן אין 4 שלשלת זו נסקרת בפירוט רב בספרו של יהושע בן אריה : 'ארץ ישראל במאה הי"ט — גילויה מחדש' ( כרטא והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה , . ( 1970 שתי השלשלות נפגשו במאה התשע עשרה , ומעמדן התחזק עם ייסוד הקונסוליה הבריטית בירושלים בשנת , 1838 עם התחלת הפעילות של חברות מיסיונריות בריטיות והצבת הגמון אנגליקני בארץ ישראל . פרשה זו נסקרת בפירוט בספר : A . L . Tibawi , British interests in Palestine 1800-1901 ( Oxford , 1961 )
|
|