sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

זמננו . הוא שימש כעורך שותף במשך שלושים ושלוש שנים . כאלף וחמש מאות מאמרים פורסמו בתקופה זו בכתב העת , ורבים מהם תורגמו לגרמנית , לאיטלקית ולשפות אחרות . אף ראו אור עשרות ספרים שהתבססו על מאמרים שהופיעו בו לראשונה . אין הרבה מהקרים העוסקים באירופה במאה העשרים שאינם מציינים מאמרים שהתפרסמו לראשונה Journals , of Contemporary History למעט אולי מחקרים בעלי התמחות מיוחדת . אשר לתחומי ההתעניינות של ג'ורג' עצמו , הוא תמיד חזר לנושא הפשיזם . זמן קצר אחרי מותו פורסמה גרסה מורחבת מאוד של מאמר שנכתב במקורו בשנת 'Towards a General Theory of Fascism' 1979 ( לקראת תאוריה כללית של הפשיזם . ( הכותרת מטעה אולי מעט , מאחר שג'ורג' היה הראשון להודות כי ההבדלים בין הפשיזם לסוגיו , בין גרמניה לאיטליה , בין תנועות שתפסו את השלטון לבין אלה שנשארו באופוזיציה - ההבדלים הללו היו כה בולטים עד שתאוריה כללית המכסה את כולן תישאר רחוקה ולמעשה בלתי אפשרית לנצח . הוא הראה כי הדגש על גורמים כלכליים וחברתיים , ששלט זמן כה רב בכיפה כהסבר לתופעת הפשיזם , תרם אך מעט לחקר הנושא . המחקרים המדוקדקים ביותר הוכיחו כי הנאציזם נהנה מתמיכה של כל המעמדות , ואף שהצליח באזורים הפרוטסטנטיים של המדינה יותר מאשר באזורים הקתוליים , אפילו בתחום זה לא היה ההבדל מכריע . ציבור הבוחרים הנאצי היה אמורפי : הנאצים נהנו מתמיכה חזקה בקרב המעמד הבינוני , אבל גם בקרב מעמד הפועלים קיבלו יותר קולות מאשר מפלגות השמאל . התעשיינים והבנקאים , למעט בודדים יוצאים מן הכלל , לא תמכו בהיטלר לפני תפיסת השלטון בשנת , 1933 פשוט משום שהנאצים היו קיצוניים מדי ולא צפויים במיוחד . מאפייניו הייחודיים של הפשיזם היו אופיו המהפכני , הדגשים שהוא שם על הנוער כסמל לחוסן ולפעולה ועל המיסטיקה הלאומית . השמאל בגרמניה ובאיטליה התקשה להתמודד עם החוויה של מלחמת העולם הראשונה , ואילו הנאציזם והפשיזם שגשגו בעטיה . מוסה האמין כי גורמים תרבותיים , ולאו דווקא כלכליים , מילאו תפקיד בולט בעליית הפשיזם ובניצחונו , וגרס כי אין אחיזה לטענה שהתרבות הפשיסטית סטתה מן הזרם המרכזי של התרבות האירופית , שכן היא קלטה את מה שקסם בה להמונים יותר מבול : " למעשה , הוא [ הפשיזם ] התמקם בלב הזרם המרכזי הרבה יותר [ טוב ] מאשר הסוציאליזם , שניסה לחנך את הפועל ולעדן את טעמיו . הפשיזם לא ניסה לעשות זאת ; הוא קיבל את העדפותיו של האדם הפשוט ורתם אותן למטרותיו . " טענה זו זקוקה אולי לשכלול נוסף , מאחר שלא הייתה תרבות

החברה ההיסטורית הישראלית


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help