sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:7

מבוא ארבעה עשר המאמרים המכונסים בכרך זה הם פרי עיבוד והרחבה של הרצאות שנישאו בכנס העשרים ושמונה של החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל ( ט - ' י"א בתמוז תשם"ד , 30-28 ביוני . ( 2004 בחירת נושא הכנס הושפעה מתחושה של היסטוריונים רבים שאחרי עשרות שנים שבהן בלטה בחקר ההיסטוריה מגמה להתרכז בתחומי החברה , הכלכלה , התרבות וההיסטוריה של חיי היום יום , ניכרת בשנים האחרונות התעניינות מחודשת בהיסטוריה פוליטית , לאומית ובין לאומית . מגמה זו מושפעת בוודאי גם מן השינויים המתרחשים במעמדה של המדינה המודרנית ובנסיבותיה ובגישות השונות אל המדינה בהיותה צורת הארגון הפוליטי השוררת בעולם . מדינות , אפשר לומר , היו מאז ומעולם . משחר ההיסטוריה , מהזמן שבו בני האדם התיישבו ביישובי קבע בטריטוריות מתוחמות , לימדו עצמם קרוא וכתוב , חוקקו חוקים וקיימו שלטונות מרכזיים , מסוג זה או אחר - מאז ואילך היו מדינות . ועם זאת חלפו אלפי שנים עד אשר החלו לקרוא להוויה השלטונית משפטית חברתית תרבותית כלכלית הזאת "מדינה" ( באנגלית . ( state קודם לכן קראו להן בשמות אחרים - " ממלכה , " "פולים" , ( polis ) "אימפריה" - אבל בערך באמצע המאה השש עשרה הופיע ביטוי חדש , ותזכורת מוקדמת לכך , מראשית אותה מאה , אנו מוצאים בספרו של מקיאוולי , "הנסיך , " שמשפט הפתיחה שלו קובע באורח שאינו משתמע לשתי פנים : " כל המדינות , כל צורות השלטון , אשר הייתה להן ויש להן היום ממשלה בבני אדם , היו והנן רפובליקות או מונרכיות . " המיוחד בהגדרה של מקיאוולי הוא השימוש המכליל במונח החדש כדי לתייג משטרים וצורות שלטון שונות , הן בהווה הן בעבר ובעתיד . אלא שיש לתת את הדעת ששימוש מעין זה יכול גם לעוות או לשנות את המשתמע מהמונח המקורי . לדוגמה , חיבורו המפורסם של אפלטון על הפוליטיקה . ביוונית שם החיבור הוא "פוליטיאה" , ( Politeia ) מילה שמשמעותה רחבה למדי , ואפשר לתרגמה , בהתאם להקשר , משטר , מוסדות ממשל , חוקה , זכויות אזרחות או "עניינים שנוגעים לפוליס . " כבר קיקרו תרגם את "פוליטיאה" בהצלחה ללטינית במילים , res pubiica שמובנן "העניין שנוגע לציבור כולו . " אבל כאשר נקבע שם ספרו של אפלטון בלטינית Respublica ( במילה אחת ) ובשם זה הגיע ללשונות אירופה , שובש מובנו של השם * זוהי הזדמנות נאותה להודות לחברי הוועדה המארגנת של הכנס : פרופ ' אלי בר נביא ו פרופ' חדוה בן ישראל , פרופ' דניאל גוטוויין , פרופ ' אילן גריילסאמר , ד " ר הלי זמורה , מר צבי יקותיאל , פרופ ' אהרון שי וגב ' טובי וייס ( מרכזת הוועדה . (

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help